בוררות היא הליך שאחת ממטרותיו הוא קיצור זמני ההמתנה, וייעול הפיתרון עבור כל הצדדים. הליך זה מנוהל מחוץ לכתלי בית המשפט, ובכל זאת ישנם נהלים המקציבים לפסיקת הבורר זמן קצוב של שישה חודשים ממועד תחילת הבוררות.
הליך הבוררות הינו הליך פחות רשמי מזה המנוהל בין כתלי בית המשפט; הוא יכול להיות אחת הפתרונות למציאת פתרונות לסכסוכים משפטיים לצד גישור או פישור, כשהצדדים משמיעים את טענותיהם בפני הבורר ואילו הבורר מחליט בעצמו על סמך הקשבתו לכל הצדדים ומוציא פסק-בוררות שיש לו תוקף נוקשה כפסק דין של בית המשפט ואף יותר מכך. משום כך, פתרון הבוררות אינו תמיד מצליח להביא לכדי הפיתרון המועדף על כל הצדדים ויש להליך הזה תוצרי לוואי שעלולים להאריך את ההתדיינות בכך.
הליך הבוררות – כמה מילים לתיאורו
הסכסוך המשפטי יכול לעלות על מסלול הבוררות באם כל הצדדים מסכימים לכך, ובהיעדר הסכמה גורפת, ההליך ינוהל בבית המשפט. כשמדובר על הסכם מסחרי, מכניסים בו סעיף של בוררות. כך, במקרה של סכסוך בין הצדדים הסכסוך יוכרע בהליך של בוררות – הבורר ימונה בידי ראש לשכת עורכי הדין או שימנו מלכתחילה בורר שמוסכם עליהם כבר בשלב מעמד כריתת ההסכם. הבוררות תתאים גם לצדדים שאינם מעוניינים להפוך את הסכסוך ביניהם לפומבי.
האם בוררות היא באמת הפתרון?
הגדרתה של זכות הערעורזכות הערעור בדרך כלל אינה ניתנת בהליך של בוררות, אלא אם הוכנס סעיף בנושא ערעור מלכתחילה. ניתן לבקש את ביטול פסק הבוררות רק לפי עשר העילות שמופיעות בסעיף 24 בחוק הבוררות – ועל סמך כך בלבד. עשר העילות מונות טענות כאלו: אילו הבורר לא הכריעו בנוגע לעניין שנמסר להכרעתו, אילו הסכם הבוררות לא היה בר תוקף, אילו פסק הבוררות לא ניתן על ידי מי שמונה לכך כדין, אילו לא ניתנה לבעל הדין הזדמנות נאותה למנות את טענותיו או להביא ראיות ועוד.
צמצום הקשיים בהליך הבוררות
ניתן ואף רצוי לפעול באופן מחושב ולפנות לעורך דין כדי לצמצם קשיים ו"מוקשים" אפשריים שבהליך הבוררות. אין להסתפק בהסכמה כללית בכך שהעניין ידון בבוררות – אלא שניתן להוסיף בורר אחר במעמד מקרה שלאחד הצדדים תינתן זכות הערעור. חשוב להגביל את זמן ההתדיינות, לקבוע מראש את שכרו של הבורר – רצוי שכר גלובלי משום המלכודת שבמשיכת הדיונים על בסיס שכר שעתי. בסיכומו של דבר, רצוי להבין מה היתרונות שבהליך זה אל מול היתרונות ואז לבחור באם לנקוט בו או אם לאו.
.jpg)
