בין בני זוג אשר מנהלים חיי שותפות יחדיו נהוג לחשוב כי כל אחד מהם הוא אישיות משפטית נפרדת, על כך יהיה הוא בלבד האחראי על החוב שיצר, ובמיוחד אילו חתם לבדו על ערבות כל שהיא. על פי חוק, ניתן לחייב אדם בחוב בן זוגו גם כשאינו ערב לכך.
כשבני זוג באים יחדיו בברית, הנסח הוא לרוב "לטוב ולרע". היות שגם בני זוג שהם ידועים בציבור באופן רשמי אחראים על הזכויות ועל חובות בני זוגם גם אם זוגיותם אינה מוכרת במוסד הרבנות, הרי שהחוק מכיר בהם כתא משפחתי או כבני זוג לכל עניין, ובכלל זה יש לכלול גם את נושא הזכויות והחובות. "הלכת השיתוף" הינה מושג שמשתף את בני הזוג ביתרה ובחובה של בן הזוג – מקימי התא המשפחתי. מכוח מושג זה, נוצרת אחריות הדדית על המשאבים של כל אחד מהם.
חובות בן זוג לשעבר
כשבני הזוג מתגרשים פיקטיבית על מנת לברוח זה מחובו של זה, אולם עדיין ישנם הסכמים שיכולים למנוע ולסכל את התוכנית לחמוק מן החובה. כדי למנוע מצב שבו בן הזוג יברח מן הזוגיות בשל החוב שנוצר, יש המשכימים לייצר הסכם ממון בין השניים גם בזמן הנישואין, כדי שצד אחד לא יישא באופן עצמאי בחוב שהוא עצמו יצר.
חובות עבר – מה לגביהם?
ניתן לכלול בהסכם הממון בסעיפים שקובעים את מדיניות חלוקת האחריות בנושא חובות עבר שנוצרו בין בני הזוג. בכלל זה אפשר לכלול גם סעיפים שקוראים לבן הזוג החייב להיות אחראי לבדו על חוב, חובות העבר יחולו עליו בלבד ולא יגלשו לידיו של הצד השני גם בזמן פרידה או גירושין. 
האם גם החובות משותפים?
ניסוח של הסכם ממוןכדי שהניסוח של ההסכם יהיה מדויק ויברא אותו ממכשולים עתידיים אפשריים, יש צורך בהתערבותו של עורך דין לענייני משפחה והסכמי ממון – מי שיש לו ניסיון בתחום. יומלץ לעתים גם לעדכן את הסכם הממון בהתאם לשינויים בנסיבות. זאת – על מנת למנוע עד כמה שניתן מחלוקות עתידיות. שינויי הנסיבות יכולות להיות בתחום הפיננסי, מעבר דירה, עקב שינויים אישיותיים, רכישת רכוש נוסף ועוד.
גם אם חיים בהרמוניה
הניסיון מראה, כי גם אם שני בני זוג חיים יחדיו בהרמוניה ומגיעים לשלב שבו אחד מבני הזוג נקלע לחוב, היחסים עלולים להפוך לעכורים משום החוב שרעהו יצר ו"הטיל עליו כרעם ביום בהיר". גם במידה שלא ניתן להתמודד עם זאת באופן מניעתי – ניתן לפנות לעורך דין כדי לקבל ייעוץ.