על פי סעיף 12 בחוק הבוררות משנת 1968, יש למנות בורר מחליף אילו הבורר הקודם התפטר או שנתפנתה כהונתו של הבורר הקודם מכל סיבה שהיא – אלא אם משתמעת כוונה אחרת מהסכם הבוררות.
לפי חוק הבוררות משנת 1968, ניתן לקבוע את בסיס הסכם הבוררות על פי כל נושא בו מעוניינים לדון וליישר את ההדורים בין כל הצדדים שמסוכסכים. הסכם הבוררות מוגדר בחוק הבוררות כהסכם שבכתב למסור לתהליך בוררות סכסוך בין הצדדים לו, או לפתור סכסוך שעתיד להתגלע בין הצדדים, בין אם נקוב בו שמו של הבורר ובין אם לאו. המשמעות היא שהצדדים יכולים לקבוע ביניהם התקשרות, ואילו יתפתח ביניהם סכסוך יגשו הם כדי לפתור זאת בדרך של בוררות. ניתן באותה ההזדמנות לקבוע את זהות הבורר או מי יחליט מביניהם מה תהיה זהותו של הבורר בנושא המחלוקת.
מי יהיה הבורר?
כך או כך בכל מקרה שבו יבחר בורר, עליו להיות נבחר פה אחד על ידי כל הצדדים בבוררות, ואם ישנו היעדר הסכמה משותפת, בית המשפט יהיה יכול ליטול לעצמו את זכות מינוי הבורר בידי שופט בית משפט, לפי סעיף 8 לחוק הבוררות. הצדדים ממנים לעצמם לרוב בורר יחיד, אם כי יכול להיות יותר מבורר אחד אם הצדדים מעוניינים בדיון מול הרכב בוררים.
לבורר אחריות רבה בהליך המשפטי
פסילת בוררנראה, כי לא קל למצוא בורר שמקובל על כולם ומתפנה לדיון בעניין. מאידך, גם בורר שהוסכם על ידי כולם אינו קל לפיטורין. על פי סעיף 12 נקבע כי בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו במקרים מסוימים: אילו נבצר מן הבורר הנוכחי למלא את תפקידו, אילו הבורר נתגלה כמי שאינו ראוי לאמון שני הצדדים או שהתנהגותו של הבורר במהלך זמן הבוררות עלולה לגרום לעינויי דין.
ביטול פסק בורר
לפי 24 בחוק הבוררות ישנן עילות שונות לביטול פסק בורר, תוך שבית המשפט נתבקש לדון בכך, לברר לעומק ולקיים ביקורת שיפוטית על פסק הבוררות ועל הליך הבוררות עצמו. מאידך, לבית המשפט לא ניתנה הסמכות להיות הערכאה עם סמכות הערעור על פסק הבוררות. תכלית הביקורת השיפוטית נועדה להבטיח תקינות של תהליך בוררות והאם ישנן אמות מידה בסיסיות להתאמה של הבורר לשני הצדדים. כמו כן בית המשפט יוודא שחל עיקרון של צדק טבעי, טוהר מידות ושאין חריגה מתקנות הציבור.
למאמרים נוספים בתחום -