ברית מילה נחשבת לניתוח לכל עניין, ובמהלכה אדם שהוסמך לכך – מוהל או רופא מסיר את עור העורלה מעטרת הפין. באופן שאינו יוצא דופן מניתוחים אחרים, גם ניתוח זה טומן בחובו סיכונים שונים עבור הנימול, אותם ניתן לתבוע בתביעת רשלנות רפואית.
לפי הסטטיסטיקה, ישנם כ-97% גברים אשר עברו ברית מילה מתוך כלל הגברים החיים במדינה – כאשר כל שנה מביאה עימה כמות לא קטנה של בריתות – כ- 40,000. מתוך כמות זו, שיעור הבריתות שנגרמים בעקבותיהן סיבוכים שמצריכים טיפול רפואי הוא 6%. נהוג להגדיר את הסיבוכים שמתעוררים לאחר ברית המילה כחולפים וקלים יותר תוך קבלת הטיפול הרפואי הנכון – ואלו פתירים עוד לפני שלנימול נגרם נזק. מעבר למקרים אלו ישנם מקרים של נכות ונזקים קשים שנעשו לפין, לצמיתות.
המוהל – אינו עוסק בהכרח ברפואה
על פי פסק דין קודם, אין לראות במוהל כמי שעיסוקו הוא ברפואה. כל עוד לא הציג את עצמו לפי פקודת הרופאים כבעל כישורים רפואיים, אין לצפות ממנו כי המילה תמנע אותו ממחלה או מבעיה רפואית. גם אם חובתו של המוהל אינה חובה רפואית, עדיין חלה עליו חובה מינימלית להנחות את ההורים לקבל אבחון וטיפול רפואי, באם ישנו מקום לכך.
מקרים שונים שעלולים להוביל לתביעת רשלנות רפואית במילה
המקרים השונים שהובילו לנזקים בזמן ולאחר ברת המילה נקשרים בחבישות הדוקות מדי, חיתוכים עמוקים מדי ובעקבותיהם נגרם אובדן חלקי של איבר המין משום נמק, לחסימת כלי דם, חיתוך חלקי של העורלה, הדבקויות בזיהומים, הדבקות של העור לחוט הסובב את איבר המין ועוד.
רשלנות מוהלים- דרכי התמודדות
תביעת רשלנות רפואיתכל עוד ניתן להראות באמצעות עורך דין רשלנות רפואית כי חלה על המוהל חובת הזהירות ולא נקט בה, נגרם נזק ולנזק הזה ישנו קשר נסיבתי לברית המילה – הרי שניתן להגיש את התביעה לרשלנות רפואית, אולם עדיין יש לשים לב לעניין ההתיישנות. ניתן להגיש את תביעת הרשלנות הרפואית עד אשר מלאו לאדם התובע (הנפגע) 25 שנים, כיון שאלו 7 שנות התיישנות מאז שהפך לבגיר.
סיוע של עורך דין שמצוי בתחום
לצערנו, ישנם מקרים לא מעטים מדי שנה של רשלנות רפואית בתחום ברית המילה. משום כך, עורכי דין בתחום הנזיקין מתמחים גם בתביעות מסוג זה, וכאשר פונים למצוא עורך דין שייצג את התובעים בבית המשפט – יש לברר אודות ההתמחות וההצלחה בתביעות אלו של עורך הדין.
.jpg)
