מטבע מערכת היחסים שנרקמת בין מטפל למטופל, קיים אמון בין השניים אשר נרקם לאורך זמן. כאשר המטפל מנצל לרעה את אותה מערכת יחסים העדינה הזו, עלול להווצר מצב פלילי, מעבר לפריצת חוקי האתיקה המקצועית.
ישנה תופעה קשה שהפכה לשכיחה בקרב נושאי המקצועות הטיפוליים מעולם בריאות הנפש ד כדי פריצת הגבולות המקצועיים של המטפל ובדרך כלל מדובר על עבירות מין, וכשמטפל מנצל את מערכת היחסים שנרקמה עם מטופלים לצורך קבלת סיפוק מיני ולצרכים אישיים. כאן, במקום שאותו מטפל יסייע לאחות את הקרע ולטפל במצוקתו של המטופל, הרי שהוא עלול לגרום לו לנזק כפול בריבית דריבית. גם לאחר שהסתיימה העבודה המשותפת בינו ובין המטופל, עדיין אין בנושאים אלו שחור מובהק ולבן, וחשוב להתייעץ עם
עורך דין בתחום זה.
מסגרת משפטית
חוק זכויות החולה נכנס לתוקף בשנת 1994, והוא מעגן את הזכויות של החולים או מטופלים אל מול המטפלים שלהם. החוק נוצר מתוך הידיעה וההבנה, כי אין יחסי כוחות שווים בין מטפל למטופל, אלא שהמטפל מחזיק בעמדת כוח גבוהה, כל עוד שיש בידו מידע נסתר וחסוי אודות החולה ובידו נתונה השפעה רבה מאוד על מצבו ואילו המטופל חשוף ופגיע. במקרים רבים, המטופלים אינם יודעים להבחין בין הגבולות, ואף נותנים הסכמתם או אינם מתנגדים להפעלת השפעת המטפל או למגע מיני בין השניים.
ניצול יחסי מרות- ענישה
למרות שגבול מסמן אבחנה בין מקום למקום והוא ממחיש את ההבדלה הזו, במקצועות הבריאות והנפש בפרט הגבול בין הזהות האישית למקצועית לוט בערפל. הוא אמור לציין את הזהות המקצועית, את ההבדל שבין זהות זו לזהות האישית של המטפל ואף להבחין מהם המאפיינים למפגשים הבין אישיים שמתקיימים בין הצדדים. קביעת גבולות אלו מייצרים ביטחון הן למטפל והן למטופל במקומם ובזהותם.
לפריצת הגבול פנים רבות
פריצת הגבולות המקצועית יכולה להתבטא באופנים רבים, ואילו השכיחה מכולן היא הקשה המיני שבין המטפל למטופל. אף היפוקרטס קבע בשבועה שעל שמו כי יש להמנע מגרימת כל נזק למטופל, ובכלל זה גם ההקשר המיני. לפי עמדתו של איגוד הפסיכיאטריה בישראל משנת 1996, הרי שהאחריות על שמירת הגבולות הטיפוליים מפני גירויים אירוטיים – גם מכיוון המטופל – חלה על המטפל עצמו.
.jpg)
