מעסיקים אינם תמיד יוצאים לשוק העבודה עם הידע המספק במישור החוקי – ועלולים למצוא את עצמם נתבעים באחד מן הימים בהקשר פלילי. ישנם מעסיקים שמודעים לחובותיהם אולם אינם תמיד מקיימים אותם. מה ההבדל ביניהם ומה העונש?
במקומות תעסוקה מכל הסוגים ראוי להתייעץ עם יועץ משפטי שעובד בשכירות עם מקום העבודה או באופן חיצוני לו, כדי להמנע ככל שניתן מטעויות במישור הפלילי, או כדי לדעת להיחלץ מאלו בדרך הטובה ביותר. דיני העבודה הם תחום דינאמי שמשתנה חדשות לבקרים, וגם זו סיבה שחשוב להתמצא בעניין זה – כיון שמדינת ישראל עורכת ביקורות ובדיקות שונות, ונוקטת מדיניות אגרסיבית כנגד המעסיקים העבריינים. בנוסף, אלו יכולים להיות העובדים עצמם שמעוניינים להגן על זכויותיהם שלהם ופונים לעורך דין שמנהל את תביעתם מול המעסיק.
עבירות שעות העסקה ומנוחה
לפי החוק, יש לקיים פנקס שעות נוכחות לכלל העובדים. לפי זה, עליו לשלם את השכר המינימלי לעובד. מעסיקים שאינם משלמים את שכר המינימום חשופים לא רק לתביעה במישור האזרחי, אלא גם להליך פלילי הכרוך בענישה על פי החוק – ענישה אפשרית שיש בה מאסר וקנסות בסכומים גבוהים.

עבירה פלילית בזמן העבודה
העסקת עובדים זרים שלא כדיןשוק העבודה בישראל נעזר בכוח עבודה זר, העולה פחות כסף לכאורה למעביד. בשנת 1991 נחקק החוק לאיסור העסקה לעובדים זרים, והמשמעות היא שניתן להתיר העסקת עובדים זרים, ובתנאי שיש להם היתרים מיוחדים ואישורים עבור אותו ענף העסקה כמו למשל בניין, מסעדנות אותנטית, תעשיות, חקלאות וסיעוד. אותו עובד יותר להעסקה רק בתחום שנכתב באשרה שלו.
הלנת שכר
עיכוב בתשלום השכר לעובדים מהווה עבירה אזרחית, אולם אם המעסיקים מלינים שכר עוברים על שכר המינימום בנוסף לכך, זו הופכת להיות עבירה פלילית. יש לברר אם תלונות העובד מוצדקות, ובנוסף ישנה התיישנות למועד הגשת התביעה – כשישים ימים ממועד תחילת הלנת השכר.
אפליית מעסיק במקום עבודה
גם אי קבלת מועמד לעבודה בגין סיבות מגדריות, העדפות מיניות, גזע, מין, לאום, השקפות פוליטיות כאלו ואחרות ומסיבות דומות אחרות – מהווה עבירה פלילית שגובה מחיר על פי החוק. מדיניותו של בית המשפט בתחום זה היא "אפס סובלנות".