החזקת סכין או אולר בבית היא דבר נפוץ ומקובל – עבור טיולים ופיקניקים למשל. על פי סעיף 186 לחוק העונשין, חל איסור על החזקה זו משום מהותם הפלילית. בחוק זה מפרטים גם את גורמי האכיפה, את האחזקה ואת השימוש בהם.
איסור החזקת אגרופן או סכין בבית חל כל עוד אותו אדם המחזיק בכך לא הוכיח כי ההחזקה היא למטרה כשרה. עצם החזקת כלי זה, בין אם בוצעה בו עבירה כל שהיא וגם אם לא – נחשבת לעבירה חמורה כשבית המשפט מחמיר גם בענישתו כלפי הנאשמים שהורשעו בעבירה. העבירה מתקיימת גם אם בעל האגרופן או הסכין לא שהה בבית בשעה שהחפצים הללו נתפסו בכליו בביתו, מתקיים יסוד עובדתי לעבירה ולכן ניתן לפסוק לו הרשעה שנהוגה במקרה זה – עד חמש שנות מאסר.
טענת החזקת סכין למטרה כשרה
יש להגדיר סכין – מה היא לצורך אותו חוק עונשין. לאחר שהמשטרה מצאה בכליו של הנאשם את הסכין או את האגרופן לפי ההגדרה, על אותו אדם להוכיח כי היה אמור להשתמש בה למטרה כשרה, כלומר שלא לשם ביצועה של עבירה אחרת. יש הסבורים כי יש להוכיח גם את עיקרון תום הלב ואת המטרה הראויה שלזכותה מחזיקים בסכין או באגרופן, כמו למשל ניקוי של דגים.
עבירת החזקת נשק קר
הענישה בגין החזקת אגרופן או סכיןעל פי סעיף 186 א' בחוק העונשין נקבע שעבירת החזקת סכין היא עבירה שהעונש עליה על פי חשיבות נסיבות העבירה יכול להגיע גם לחמש שנים. חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי עוד בשלב המוקדם ביותר, על מנת לתכנן את אסטרטגיית החקירה או לכל הפחות את אסטרטגיית המשפט שיערך בנושא. גם החזקת הסכין מחוץ לבית – כמו בחצר או במקום העבודה למשל, ללא סיבה כשרה מוכחת, אסורה. התוספת השניה לחוק העונשין מדברת על איסור החזקת סכין במקומות דוגמת מוסדות ציבוריים – כחריג להליך הפלילי.
חיפוש שוטר בכליו של אדם
חוק סדר הדין הפלילי משנת 1996 עוסק בין היתר בסמכותו של שוטר לערוך חיפוש בכליו של אדם פלוני, חוק הידוע גם בשמו "חוק החיפוש". לפי סעיף 3 א' לחוק זה, השוטר הוא בר סמכות כדי לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט כשיש בידו יסוד סביר לחשוד כי על גופו של אדם ישנה ראיה שתסייע בהוכחת ביצוע עבירה.
.jpg)
