הגשתו של כתב אישום אינה מסמנת את עתיד חתום להליך הפלילי, אלא שלייצוג המשפטי הנכון בתנאים המתאימים, ישנה השפעה של עורך דין פלילי על סיום ההליך תוך ביטול כתב האישום ללא תוצאות פוגעניות.
בהליך הפלילי המדינה היא זו שתובעת את הנאשם, וכן היא זו שתיטול את החסות על קרבן העבירה ותנהל את ההליך הפלילי בשמו – אולם לו אין צד רשמי בהליך. המדינה, שתובעת את החשוד, מנהלת הליך מסוים שבמהלכו תגיש כתב אישום לבית המשפט. יש לציין, כי לא כל חקירה משטרתית תסתיים בהגשה של כתב אישום, גם אם היא מלווה במעצר. רק כשישנו סיכוי סביר להרשעתו של החשוד במשפט, יוגש נגדו כתב אישום והוא יהפוך לנאשם.
אפשרות להדוף את הגשת התביעה
עורך דין פלילי שמתערב בהליך יכול למנוע את הגשת כתב האישום לבתי המשפט, מתוך היכולת לשכנע את התביעה לחזור בה מכך. זה נעשה במהלך של הליך שימוע בפגישה או בכתב. הזכות לשימוע מעוגנת בחוק אולם בנוגע לעבירות חמורות מסוג פשע. גם בעבירות פחות חמורות ניתן לערוך שימוע, אולם ממילא בתקופה שממועד סיום החקירה ועד למועד הגשת כתב התביעה יכול לחלוף זמן רב והתפתחות באינטרס הציבורי בפרשה או בראיות.
ביטול כתב אישום- נסיבות
לאחר שהוגש
כתב האישום, ישנה זכות לעיון בחומר החקירה – בעודו חשוף במלואו להגנה, ובמקרים מסוימים – רק את עיקר חומר החקירה. ההגנה תעדיף בדרך כלל לנסות ולהגיע להסכמה עם רשות התביעה כדי שהתביעה תחזור בה מכתב האישום ולחסוך את השלבים הארוכים של ניהול הבירוקרטיה והליכי המשפט.
קבלת טענות ההגנה וביטול האישום
ישנם מקרים בהם טענות ההגנה מתקבלות והאישום מבוטל – בין אם גם משום טענות מקדמיות משפטיות ללא קשר לשאלת חפות או אשמה של הנאשם מסיבות רבות כמו: ישנו משפט פלילי אחר שתלוי ועומד כנגד הנאשם באותו הנושא, ישנה חסינות, התיישנות, יש זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל אותו נושא, העובדות שמתוארות אינן מהוות דבר עבירה, יש פגם בכתב האישום או שאותו נאשם קיבל חנינה.
הגנה מן הצדק
ישנן טענות מקדמיות שעומדות לזכותו של נאשם בהליך פלילי בפתח הדיון במשפטו, ובין טענות אלו ניתן למנות זיהוי פגמים בהליכים שננקטו, בחינת פגיעה בתחושת הצדק ומבחן אם ישנה דרך אחרת לשקם או לרפא את הפגמים באופן מתון יותר מאשר ביטול כתב האישום.
מאמרים בתחום:
.jpg)
