בני זוג המגיעים מרקעים שונים ולא אחדו את רכושם שמלפני תקופת זוגיותם או שישנם פערים כלכליים בין ידועים בציבור כשלאחד ישנו רכוש כמו למשל נכסים, חברות ועסקים, השקעות שונות בשוק ההון, חסכונות, ביטוחים ועוד ואילו לאחר אין – הרי שזה מקרה שכיח.
פעמים לא מעטות מדובר על דירה שנקנתה מלכתחילה על ידי אחד מבני הזוג – מתוך כספי חיסכון וסיוע משפחתי בנוסף למשכנתא שנטל. במצב הזה, חוק יחסי ממון מורה על הסדר חוקי שבו המחזיק בדירה מלפני הקשר הוא ימשיך להחזיר בה לבד גם לאחר הפרידה.
ומה על בן הזוג הנפרד?
בן זוג שאין לו דירה רשומה על שמו יוצא מהדירה לכאורה "קירח", והמצב אינו נוח אולם המטרה היא להפחית ככל שניתן את חוסר הנוחות הזה. הזוגיות הזו שממילא אינה נוחה משום שהפער הכלכלי נשמר כך לאורך זמן מונעת ממנה לצבור נכסים בעיקר אם היא ממשיכה להשקיע בדירה זו ועוזרת בריהוטה, בתשלום המשכנתא או השכירות בדירה להשקעה. ישנם מספר פתרונות אפשריים שעורך דין הסכם ממון יכול להציע.
סיוע בתהליך גישורי
עריכת הסכם ממוןבזמן גירושין ואפילו לפני כן כשהכול זורם על מי מנוחות, רצוי לערוך הסכם ממון בין השניים – ובמיוחד כאשר קיים פער כלכלי בין השניים. במקרה של פקיעת נישואין, ניתן יהיה להראות לפי צורך כי אותו בן זוג תרם למערכת היחסים במידה שוות ערך לכסף – גם אם לא מבחינה כלכלית, ולכן אמור להיות גם לו חלק הוגן בנכסים על אף שלא החזיק או ניהל אותם.
הסכם הממון גובר על חוק יחסי הממון
הסכם הממון יבטיח חלוקת רכוש באופן נכון שיתאים לבני הזוג, יותר מאשר החלוקה שעל פי החוק. ניתן לערוך הסכם ממון בכל זמן, אולם אם נערך בזמן שעוד היו נשואים הוא טעון באישור בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה, אילו נערך לפני נישואין – טעון אישור נוטריון או רשם נישואין ואילולא ניתן אישור מסמכות משפטית מבוקשת אין לו תוקף.