כאשר האב משמורן – עומדת וקיימת זכותו לדרוש כנגד אם הקטינים או בן הזוג המאמץ דמי מזונות. זכות זו אינה מתבטאת בסיכויים גבוהים, משום אפליה שקיימת בין אב לאם ומקורה בדין העברי – אולם היו לכך מספר תקדימים.
כאשר בני הזוג נפרדים ומסיבה מסוימת הילדים נשארים בחיק האב – נהוג כי בן הזוג שאינו משמורן ישלם למשמורן את דמי מזונות ילדים עד שכל ילד הגיע לגיל 18 או על פי קביעת בית משפט לענייני משפחה. היות שבישראל פוסקים על פי ההלכה העברית, החובה המוחלטת לזון את הילדים מוטלת על האב עד לגיל 15 ומשם נחלקת עם האם בדרך של "מזונות מן הצדק" – אולם זאת בהנחה שהילדים נותרים כבדרך כלל במשמורת האם.
חובת מזונות על האם – האמנם?
ישנם מקרים מעטים יותר שבהם הילדים נמצאים בחזקת האב באופן בלעדי, וסוגית דמי מזונות המוטלים על האם כמעט ואינה באה לידי ביטוי בין דלתות בית המשפט. בפועל, הסיכוי לחיוב האם במזונות ילדים אינו גבוה, לאור הדין ההלכתי. גם חובת האם לשלם מזונות מדין צדקה אינה מוחלטת ונקבעת לרוב על פי יכולותיה הכלכליות של האם אשר חייבת קודם כל לספק צרכי עצמה ולכן בדרך כלל צריכה להיות אמידה לפי המובן המשפטי לצורך כך.
תשלום מלוא המזונות
כשהאם מחויבת ואינה משלמתאי תשלום מזונות ילדים מידי מי שחויב בכך על ידי בית המשפט משמעותו הטלת סנקציות שונות. אב אשר נפסקו לטובתו תשלומי דמי מזונות מאם הילדים בעודה אמידה ומסוגלת, יכול לתבוע באמצעות עורך דין משפחה בעילת ביזיון בית המשפט, ויהיה רשאי לנקוט בהליכים כנגד האם בהוצאה לפועל.
על אילו סנקציות מדובר?
בית המשפט שיחייב אם בתשלום דמי מזונות משום יכולותיה הכלכליות ופסק כנגדה ביזיון בית המשפט, ירשה לבעל לפנות להוצאה לפועל כדי להטיל עיקול על חשבונותיה ועל נכסיה, להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ או אפילו לנקוט במאסר במקרים מיוחדים ורלבנטיים.
ומה כאשר מדובר על זוגות מעורבים?
לפי סעיף 3 לתיקון דיני משפחה בהקשר של דמי מזונות משנת 1959, אדם החב למזונות ילדיו יפעל לפי הוראות דין אישי שחלות עליו. יתכן שלא חלות עליו הוראות אלו ועל כן תחולנה עליו הוראות סעיף 3-א שלפיו האב והאם לילדים חייבים בדמי המזונות באופן יחסי להכנסות שלהם מכל מקור ללא קשר למשמורת הילד.
.jpg)
