אחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת בין בני זוג אשר עוברים הליך גירושין הוא נושא ההחלטה על מזונות ילדים. לכאורה אמור להיות מדובר בכסף שמיועד לסייע לגדל את הילדים ברמת חיים מסויימת תוך אפשרות לתת להם כל מה שיזדקקו לו. בפועל זהו שדה קרב כספי.
לא מעט פעמים, הדיון על הסכם מזונות ילדים הופך להיות מדיון על טובת חייהם של הילדים והכסף שיידרש לשם כך, לסחיטה כספית ברשות עורכי הדין כאשר מי שיש לו יותר כסף הוא המשפיע יותר. אז כיצד משכורת גבוהה יותר יכולה להשפיע ועל פי מה מחליטים בכלל מהו הסכום הדרוש למזונות? על כך בכתבה זו.
כאשר לא מגיעים להסכמה משותפת
היות ולא מדובר בנושא פשוט לקביעה והגעה להסכמה עליו, אפילו ברשותם של עורכי דין למשפחה או מגשרים בנושא, לעיתים יש צורך לפנות לבית הדין למשפחה. בית הדין למשפחה, או אז קובע את דמי המזונות לפי מספר קריטריונים מסויימים והחלטתו היא אינה הפיכה. על בני הזוג לקבל אותה באופן חד משמעי. בתוך השקלול היבש של בית הדין מכניסים לא רק נתונים כספיים על משכורתם של כל אחד מהצדדים, אלא גם על צרכים שהם מעבר לבסיסיים הנחוצים לילד במקרה למשל שילדים סובלים ממחלות כרוניות למיניהם.

איך נקבע סכום המזונות?
הקריטריונים הנלקחים בחשבון אז אלו פרמטרים נכנסים לתחשיב? בית הדין למשפחה לוקח בחשבון קודם כל את גיל הילדים. ילדים קטנים יותר, ידרשו ליותר עכסף שיושקע בהם ולאורך זמן ולכן הדבר יכול להשפיע על סכום גדול יותר שיידרש למזונות. בנוסף, משווים בין משכורת האב ומשכורת האם. בהתאם לכך עושים חישוב מה הייתה רמת החיים הקודמת שהילד חי בה ובהתאם להכנסות האב,והשכלתו האם אפשר לעמוד בה מבלי להשאיר את האב חסר כל. חשוב לציין כי רק האבות נדרשים לשלם מזונות ולא להיפך. לא תמיד אגב פסיקות בית הדין הם כ"כ הוגנות כלפי האבות ולא מעט פעמים אבות נדרשים לערעור על גובה המזונות שנקבע להם.
מה שכסף לא יכול לקנות
הדבר היחיד אולי שכסף ומזונות אינם יכולים לקנות עבור הילד שבמרכז הוויכוח של הגירושין, הוא כיצד ההליך ישפיע עליו. לא מעט ילדים שהוריהם מתגרשים, עוברים הליך רגשי קשה שמותיר בהם חותם עמוק ומצריך אותם לטיפולים פסיכולוגיים ממושכים. כאשר מתגרשים יש לקחת גם את זה בחשבון.