אבחון לקוי

אחד הגורמים המרכזיים לרשלנות רפואית הינו אבחון לקוי של גידול או של מחלה, וכן איחור באבחון מחלה קשה, כגון סרטן, התקף לב, שבץ מוחי ועוד. במקרים רבים התסמינים אשר עליהם התלונן מטופל לא מצאו הסבר ממוקד ברפואה המערבית או בכל מקום אליו החולה פנה (כאבי ראש חזקים, כאבים פנימיים, טשטוש ראיה, בחילות והקאות ועוד) כשבסופו של דבר הרופא רשם לחולה חופשת מחלה וכדורים מונעים כאבים, במקום לשלוח אותו לאבחונים נוספים אצל המוסמכים להמשך התהליך, ובאופן הדחוף הראוי.

מתי ניתן לטעון שהיה אבחון לקוי?
על מנת להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין אבחון לקוי, יש צורך בהגשת מסמכים המעידים שהיו סימנים מקדימים או אחרים אשר היו אמורים לעורר חשד אצל הרופא המטפל  בכדי להביא לאבחונה של המחלה. מהלך זה מספיק כדי לטעון כי אפשר היה לפעול אחרת. כמו- כן, בית המשפט יעמיד את התנהגותו של הרופא שטיפל במבחן הסבירות לאחריותו, ויטיל בהתאם את האחריות על הרופא או על המוסד הרפואי שבו עבד.

מה לגבי תסמונות חדשות שעוד לא תחת הגדרת "מחלה"?
ישנן תסמונות שונות אשר אינן עונות להגדרת המחלה בביטוח לאומי משום שגילוין עדיין טרי ואין עוד טיפול גורף בהן. ניתן למנות את ה"פיברומיאלגיה" (דאבת שרירים) אשר פעילה אצל 2% מהאוכלוסייה. כאן מדובר בתסמונת מוכרת יחסית משום שהסימפטומים שלה רבים ואינם קבועים ומתבטאים ברמות סבל שונות. על מנת לאבחן פיברומיאלגיה יש לנקוט בדרך האלימינציה של מחלות אחרות, ועל- כן ניתן בקלות להגיע לאבחון לקוי או לטיפול לא מתאים. למרות שעמותת אס"ף הגישה לאחרונה בקשה להכרת הביטוח הלאומי במחלה זו וכן במחלת התשישות הכרונית כמחלות המקנות אחוזי נכות, עדיין רופאים מסוימים לא מכירים בקיומה של פיברומיאלגיה וכך גם לא בנכות כתוצאה ממנה.

כיצד ניתן להשפיע על פיצויים במקרים אלו של תסמינים ומחלות?
רצוי להיעזר בעורך דין לענייני נזיקין אשר בקיא בתקדימים האחרונים באותו הנושא המטופל ולאסוף חומר רפואי ומסמכים שקשורים למצבו הרפואי של החולה. הממסכים הללו יוגשו באמצעות תביעה לביטוח לאומי, והועדה הרפואית תדון בכך. דרגת הנכות נקבעת על פי תפקוד החולה ולא על פי שם המחלה.