תביעה לפינוי מושכר – מהי?

כמו בעולם כולו, גם בישראל ישנם שוכרי דירות ונכסים מסוגים שונים. נתונים סטטיסטיים מראים, כי כ – 30% מהאזרחים בישראל שוכרים דירה, וישנו אחוז מסוים שבו השוכר יסרב להתפנות. ההגדרה הזו פונה גם לשוכרי דירות אשר ממאנים לשלם את גובה תשלום שכר הדירה הנדרש במלואו, או שאינם משלמים על משך הזמן שהשתמשו בדירה מעבר למועד הנקוב בחוזה, ולא משנה אם זה בגין חוסר יכולת להעביר חפצים למיקום החדש ושימוש בדירה לצורכי אחסון, ארגון של הדירה כנדרש בחוזה ועוד. ישנה סכנה בתנאים אלו לניצול רצונו הטוב של המשכיר.

הועדה לבחינתן של דרכי ייעול והליכים משפטיים
הסיטואציות אליהן נקלעו בעלי דירות וביניהן כאלו שלשוכרי הדירות זכויות על פי חוק הגנת הדייר הביאו לצורך לשנות את החוק בנושא. מסקנות הועדה לבחינתן של דרכי ייעול והליכים משפטיים משנת 2008 הן בין השאר שיש לקבוע נוהל מזורז לאותן התביעות העוסקות בפינוי מושכרים שממאנים להתפנות. לתקנות החדשות בנושא העגה המשפטית קוראת תיקון מספר 2, או "תקנות סדר דין אזרחי.

מה קובעות התקנות החדשות בעניין שוכרים סרבנים?
נוצר הליך משפטי חדש, שעל פיו מתנהלת תביעתו של משכיר מול השוכר. שר המשפטים קבע בתקנות אלו, כי ייערך הליך מזורז בעניין, כאשר התובע – בעלי הנכס – יגיש באמצעות עורך דין מתאים תביעה שנקראת "תביעת פינוי מושכר".

מה לגבי תביעת נזקים כלכליים שלא משולמים על ידי שוכר?
סביב עניין הנזקים הכלכליים שחלו בעקבות סירובו להתפנות ועניין ההליך המשפטי – עגמת נפש שנגרמה למשכיר, לשון הרע שהופצה כנגדו וכן הלאה, לא ניתן לתבוע באמצעות תביעה זו סעדים נוספים מלבד הפינוי עצמו. רק בשלב מאוחר יותר, ניתן להגיש תביעה נפרדת בנושאים אלו וכן בנושאי דמי שכירות אשר לא שולמו כדין, נזקים שנעשו לדירה וכן הלאה.