מהו הליך הוצאה לפועל?

בשנת 1967 מערכת ההוצאה לפועל במדינת ישראל הוקמה, במטרה לממש את פסקי הדין, את ההסכמים והמסמכים (שטר חוב או המחאות) ולהביא למילוי חובותיו של אדם – בעיקר הפיננסיות למול עיני החוק ועל פי קביעתו. הלשכה להוצאה לפועל מרושתת בישראל על פני סניפים רבים שפועלים במקביל לבית משפט השלום. בהוצאה לפועל עובדים אנשים שתפקידם לפנות ולעקל רכושו של אדם שלא מילא חובותיו הכלכליות שנדרשו ממנו על ידי הרשויות (וביניהן גם הבנק) ועוד. מצד שני, ישנם חיובים אשר לא ניתנים לאכיפת בית המשפט ולפיקוח ולכן ההוצאה לפועל אינה מטפלת בהם.

סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל
ראש ההוצאה לפועל ממונה על ידי שר המשפטים, ופועל במקביל לתפקיד רשם בית המשפט ואפשר גם שתהיינה לו סמכויות מקבילות לשופט בית משפט השלום. בדרך כלל יש לו תפקיד מנהלי ומהותו – קביעת הסדר לביצוע הדין אצל חייבים, ועומדים לרשותו כלים שונים, למשל עיקול, פקודת מאסר, צו תשלום ועוד.

הליך ההוצאה לפועל
הזוכה – כלומר האדם לו חייבים את הכספים, מגיש שטר לביצוע או את פסק הדין מבית המשפט, כשעומדים לרשות הזוכה מבחר הליכים כמפורט למעלה. בעיקול מטלטלין, אוספים את רכושו של החייב, ומביאים אותו לטיפולו של כונס הנכסים. אותו כונס מפרסם מכרזים או הליכים למימוש הנכס (למכירה ולשימוש בסכום הכסף המתקבל) ובכך למחוק את החוב לרשויות או לזוכה.

מה כולל ההליך של הוצאה לפועל?
זוכה יכול לפנות באמצעות עורך דין אל הלשכה להוצאה לפועל, ולהגיש בקשת פתיחת תיק כנגד החייב. מרגע שנפתח התיק, החייב יודע באמצעות דואר רשום על כך תוך קבלת אזהרה, ויכול להגיב לכך בתוך 21 ימים, ואילו לא עמד בדרישה זו, ניתן לנקוט נגדו בצעדים מתקדמים כמו עיקול או צו עיכוב יציאה מן הארץ.