הרשויות המקומיות בישראל מעסיקות עובדים רבים בתחומים שונים, וכל רשות מתנהלת כמערכת נפרדת בכל אזור במדינת ישראל. העיריות והמועצות המקומיות שבישראל הן הגורמים המשלמים לעובדיהן את המשכורות, כשניהול בלתי תקין ואי קבלה של תקציבים מספקים עלולים לגרור את המועצות לכדי חובות עמוקים בסכומי כסף גדולים, וכך להוביל גם להלנות שכר. הסוגיה הזו נידונה בפסקי דין שונים, כמו למשל ב"הלכת לוד" המפורסמת משנת 2004. לפי פסק דין זה נקבע, כי ניהול תקציב בעייתי אינו מהווה עילה מוצדקת על מנת שלא לשלם משכורות לעובדים, והאחריות היא על כתפי המועצה המקומית והממשלה.
בית המשפט בודק כל מקרה לגופו
למרות פסקי הדין הקודמים בנושא, עדיין בית המשפט רואה לנגד עיניו את טיעוני שני הצדדים, כאשר הוא בודק האם באמת התרחשה הלנת שכר, האם העסק הוכיח כי עסקה ככל שהיה ביכולתו על מנת לשלם לעובדים את משכורתם או שהלין את שכרם. לעתים יפסוק לרשות לשלם באופן זמני רק חלק מהתשלום.
לא קיימת תלות במוסד העבודה
הפיתרון של חלק מעובדי רשויות מקומיות שנתקלו בבעיית הלנת שכר, הוא לקום וללכת, למצוא מקום עבודה אחר עד אשר המוסד שנקלע לקשיים יסדיר את תשלומיו. מעסיק יכול לאחר את התשלום של שכר העובדים עד 15 ימים יסוף החודש, ומקובל לשלם אותו עד ל-10 לחודש. מעבר ל- 15 ימים ועד 30 ימים יחויב בתשלום פיצויים צמודי מדד על כל יום ממועד התשלום המקורי ועד למועד התשלום בפועל.
איחור של תשלום פיצויים מעבר לשלושים ימים
אילו התשלום עוכב אל מעבר לשלושים ימים מזמן שבו היה אמור להיות משולם על פי החוק, הרי שהמעסיק אמור להיות מחויב בתשלום פיצויים בהתאם וכן תוספת של 20% שתשולם על כל חודש איחור בהתאם. פניה לעורך דין עבודה מאפשרת להבין מהן הזכויות ובאילו מישורים ניתן לטפל בנושא.