בישראל ישנו חוק הקשור לעניין הפיטורין. חוק פיצויי פיטורין" משנת תשכ"ג 1963 מגדיר בדיוק למי הזכות לתבוע פיצויי פיטורין, מה הכללים לגבי הנושא ומה ההגדרות שבהן משתמשים במהלך החקיקה הזו. באופן כללי ניתן לומר, כי אלו העובד עבד ברציפות אצל אותו המעסיק לאורך שנים, הרי שמגיעים לו פיצויים לפי כפולת השנים (תשלום של חודש אחד על כל חודש עבודה). החוק מתייחס בין היתר לעובד שפוטר ולעובדות שהיו בהריון או בתקופת חופשת הלידה, אום ההתייחסות אינה ממוקדת לגבי עובד שהתפטר מיוזמתו. עם זאת, מונים מקרים בהם יהיה זכאי לפיצויים בכל זאת.
מתפטרים לאור העתקת מקום מגורים
אילו העובד נאלץ להעתיק מסיבה מסוימת את מקום מגוריו, לא יהיה זכאי לפיטורין, אלא אם נישא, וגם זאת לפי תנאים מסוימים: אילו עבר למקום מושבו של בן זוגו, עבר מישוב שאינו חקלאי לישוב חקלאי, עבר מאזור שאינו באזור פיתוח לאזור פיתוח. בנוסף, אם חלה הרעה בתנאי השכר של העובד (גם ביחס למעבר מגורים), ניתן לתבוע בגין כך – רצוי להתייעץ עם עורך דין עבודה.
גלישה באינטרנט שלא לצורך עבודה
אמנם ישנם מקומות עבודה אשר מנתקים מראש את מחשבי החברה לרשת האינטרנט, אולם בכל מקרה, עובד שגלש באינטרנט שלא לצרכי עבודה, נחשב למועל באמונו של מעסיקו, ועבירת המשמעת הזו עלולה להגיע לכדי פיטורין משום שהעובד השתמש במשאבי החברה שלא לצורך העניין. עובד זה אשר עבר עבירת משמעת זו ובגינה פוטר לא יזכה לפיצויים מטעם החברה.
הלנת פיצויים?
אילו מגיעים פיצויים לאותו העובד, והמעסיק טרם שילם אותם – גם אם עבר יום הסיום של יחסי עובד - מעביד, הרי שיהיה מגיע פיצוי גם על עניין זה. לאחר 16 ימים העובד יהיה זכאי לתבוע גם הפרשי הצמדה, ולאחר 30 ימים תוספת של 20% לכל חודש ביחד עם הפרשי ההצמדה.