מסיבה זו, רצוי להיעזר בעורך דין שמכיר את הכללים ואת המשפט הבינלאומי, ובייחוד מתנהל במונחים המשפטיים הרלבנטיים מעולם המסחר.
העוסקים סביב סחר בין לאומי עובדים על פי כללים רגולטיביים ונוהגים מוסכמים מראש. בין היתר – עליהם להיות בקיאים בהסכמים בינלאומיים – המרכיבים את המשפט הבינלאומי שעליו מושתתת מערכת המסחר הבינלאומי. בכל הסכם שכזה, עלולים להיות מכשולים שנוכחים בכל חוזה וחוזה ממילא. ראשית – ישנו מכשול השפה. גם דוברי אנגלית רהוטה עלולים שלא להבין כשורה את השפה המשפטית ואת המונחים המשפטיים המלווים את הדיאלוג.
תקפות החוזה הבין לאומי
החוק בישראל אמנם אינו דורש תמורה על מנת לתקף חוזה, אולם המשפט האמריקאי דורש שתהיה תמורה על מנת שחוזה יכנס לתוקף. בכל חוזה ישנו בנפרד חוקים וכללים החיים עליו, בהתאם למקום שבו הוא נערך או מקום קיום התנאים שבו. יש לנסח את תניות מקומו של השיפוט בהתאם למקובל, ברגע שמתגלע סכסוך בין צדדים. יש לציין שישנו הבדל בין מנהג בינלאומי להסכם בינלאומי, כשהראשון יטופל במקרה שבו אין אמנה בין לאומית.
ישנה יחידה להסכמים בין לאומיים
מי שמעוניין בשירות של
יעוץ משפטי לגופים מדיניים ולמשרדים ממשלתיים בתחום ההסכמים הבינלאומיים, יכול לפנות ליחידה להסכמים בינ"ל הפועלת מטעם משרד המשפטים. שם ניתן לקבל ייעוץ מידי
עורך דין חוזים מתאים עבור ההשלכות המשפטיות של ההסכמים, משא ומתן בנושא ועוד.
מהם אותם הסכמים בינלאומיים?
הסכמים בינלאומיים חלים רק על גופים לא פרטיים או על ישויות משפטיות שפועלות על פי אותן זכויות או חובות במישרין או בעקיפים, כל עוד אלו נקלטו בדין הפנימי המקומי בחקיקה. אלו יכולים להיות
הסכמים מסחריים, הסכמים לימי מלחמה ועוד. היישות השיפוטית היא בהתאם להסכם ופועלת תחת הוראות בית משפט הבין לאומי.