פציעה או כל פגיעה במקום העבודה אדם שנפצע במקום העבודה, בדרך אליה או ממנה ועקב העבודה, נקראת גם "תאונת עבודה", אולם מי שמחליט בסופו של דבר כי המקרה עומד בהגדרות הוא המוסד לביטוח לאומי – והוא האחראי לגודל הפיצויים.
עובדים שנפגעו במהלך עבודתם והופנו לקבלת טיפול רפואי או שאיבדו בעקבות כך מכושר עבודתם, יכולים לפנות בתביעה לביטוח הלאומי באמצעות עורך דין תאונות עבודה, אולם חשוב לציין, כי עצם שליחת הטופס 250 ממקום העבודה למוסד הרפואי שבו טופל הנפגע אינו הופך את המקרה לתאונת עבודה. זהו מסמך שנקרא גם "תעודה ראשונה עבור נפגע עבודה", אולם אינו מעיד על מענה להגדרות של הביטוח הלאומי ולמעשה עד לרגע שבו הביטוח הלאומי מכיר במקרה זה כתאונת עבודה עדיין ישנו ספק בכך ובהתאם – משתמעים מכך גם הפיצויים שמגיעים לו.
מהן הזכויות של הנפגע מביטוח לאומי?
ישנו מספר יסודות ב
חוק הביטוח הלאומי המרכיבים את זכויות הנפגע. בין הזכויות הללו- הזכות לקבל טיפול רפואי, זכות לקבלת שיקום מקצועי, זכות למענק נכות מן העבודה או לקצבת נכות מטעם מקום העבודה, זכות לתשלום עקב אובדן של כושר עבודה, זכות לקבלת שיקום מקצועי, גמלאות תלויים ועוד.
לאיזה טיפול רפואי יצטרך המטופל
הזכאות לטיפול רפואי כוללת מימון לכל ההוצאות הרפואיות – גם בשלבים הראשונים שלאחר הפציעה. בשלב הראשוני, גם קופות החולים מממנות את ההוצאות הרפואיות, אולם אלו דורשות החזרים מביטוח לאומי – ורק אם הנפגע פנה באמצעות טופס לביטוח הלאומי בהודעה על פגיעה בעבודה לקבלת הכרה בתאונת העבודה – יתקבלו ההחזרים.
טיפולים כלולים בסל הבריאות
ב
תאונת עבודה, הרופאים בקופות החולים יכולים להמליץ על טיפול מסוים – אולם אינם בקיאים בכל אותם טיפולים – אם הם כלולים או אם לאו בסל הבריאות. משום כך לא ממליצים באופן ראשוני על טיפולים כמו למשל MRI וטיפולים יקרים אחרים, על כן סוג הטיפול שיקבלו מלכתחילה עלול להיות נחות יותר. בכל מקרה בו מסופק טיפול או שירות רפואי שבו ישנו ספרק לגבי ההחזרים הרפואיים, רצוי ליצור קשר גם עם הענף לנפגעי עבודה שבמוסד לביטוח לאומי באזור המגורים של הנפגע.