הליכי כינוס נכסים וניהול עיזבון שבבית המשפט לענייני משפחה מחייבים בפעולות שונות, כמו מינוי שמאי או פרסום מודעות לרכישת הנכס. מהו אותו הליך כינוס נכסים במשפחה
כינוס נכסים הינו הליך משפטי ובו תפיסת הנכס בידי מי שמונה לכך ופריעתו. זה יכול להיות נכס של אדם פרטי, קבוצת אנשים, משפחה או חברה שהנכס משועבד בה כבטוחה על החובות שטרם שולמו. המשפט הישראלי מונה שלושה הליכים בכינוס הנכסים, כשמינוי הכונס הוא אחד מן ההליכים הללו, ומבוצע במסגרת הדין האזרחי. לאחר מכן, ממנים כונס נכסים במסגרת ההוצאה לפועל, וגם בבית המשפט. ההליך האחרון, הוא מינוי של כונס נכסים – אם ישנו צורך, בדיני חברות עבור אכיפת שעבוד צף, אשר נרשם על נכסים של חברה.
זכות קדימה במקרקעין
לפי חוק המקרקעין, ישנה זכות קדימה ליחיד לרכוש נכס לפי מחיר מסוים שבעל זכות אחר בנכס הציע לו. אילו היורש שהינו בעל זכות הקדימה סירב לרכוש את הנכס לפי המחיר שהוצע לו, בעלי הזכויות בנכס יהיו יכולים למכור אותו לצד שלישי עד לשישה חודשים מאז, ובמחיר שאינו פחות מהמחיר שהוצע לבעל זכות הקדימה. אילולא נמכר בתקופה זו, מחויבים בעלי הזכויות בנכס לפנות שוב בהצעה לבעל הזכויות בו.
כינוס נכסים הינו הליך מורכב ועל כן במשפחה הוא הופך להיות מורכב יותר
מה אם לא מדובר במשק חקלאי?
אם הנכס נמצא בהליכי כינוס נכסים במסגרת תיק ירושה, ליורשי המשק תהיה זכות קדימה לרכישת המשק. אילו לא מדובר בנכס שהוא חקלאי, אין זכות קדימה בין יורשים. הוראות החוק לזכות קדימה בין היורשים עוסקות בכל הנוגע למשק חקלאי.
חובת הצעת הצעה במכרז
לאחר שהנכס עובר לכונס נכסים, כל היורשים המעורבים מחויבים להשתתף במכרז, להציע הצעה ולהפקיד פיקדון כמו כל מציע. המנגנון נועד כדי להבטיח זכותם של כל היורשים לקבל את המחיר הגבוה אותו ניתן לקבל בשוק החופשי למכירת הנכס. מסיבה זו, רצוי להתייעץ עם עורך דין לתהליך וכדי לשמור על זכויות בעלי זכות הקדימה אל מול קונים אחרים.
.jpg)
