החוק לשיויון ההזדמנויות בעבודה קובע איסור אפליה במקום העבודה על פי דת, גזע, מין, דעות פוליטיות ועוד. למרות זאת, קיים קושי להוכיח שפיטוריו של עובד נבעה מאפליה ולכן, החוק מקל על העובדים
בעבר היה מקרה בו עובדת אשר פוטרה מעבודתה לאחר שהייתה שם ארבעה חודשים בלבד. העובדת טענה שהיא פוטרה מהעבודה מפני שהייתה בהריון. היא טענה שבשלב מסויים המעביד אמר שהוא טרוד מהריונה בגלל הנסיעות שהיא עושה בגלל ההריון.
לאחר מכן, זימן המעביד את העובדת המפוטרת לשיחה ובמהלך אמר שהוא נאלץ לפטרה בגלל הקשיים שצפויים לחברה בגלל הריונה. הוא נתן לה מכתב פיטורים בו תירץ את הפיטורים של העובדת בכך שהמקום עובר הליך של צימצומים.
התובעת שפוטרה טענה שביקשה מהמעביד שלה שלא תפוטר והוא הבטיח לשקול את הנושא. לבסוף החליט להשאירה בעבודה אך רק בתנאי שלא תחסיר שעות בגלל ההריון. היא החליטה להיענות לו והבטיחה שתעשה מאמץ על מנת שהריונה לא יפגע בעבודתה. לאחר כמעט חודשיים בה התובעת השתדלה לעמוד בהבטחתה למעסיק, היא נתקלה בבעיות רפואיות שעליהן קיבלה ימי מחלה שהסתכמו ב-12 ימים. בזמן תקופת המחלה היא הוזמנה לחברה, ושם קיבלה מכתב פיטורים. הפעם בגלל אי שביעות רצון מתפקודה.

אסור למעביד להפלות עובד בגלל גילו, דתו, או נטיותיו המיניות
כאמור, התובעת הגישה תביעה נגד המעסיק וטענה שפיטוריה נבעו מאפליה בגלל הריונה, האסורה על פי חוק שיוויון ההזדמנויות שנחקק ב-1988. נטל ההוכחה כמובן נופל על התובעת שבידיה היו שני מכתבי הפיטורים שבהם היו שתי סיבות שונות לפיטורים – מחמת צימצומים, ובשל אי שביעות רצון.
התובעת טענה שאין זה ייתכן שבתוך חודש וחצי הסיבה שהמעסיק רצה לפטר אותה הפכה מצימצומים לאי שביעות רצון. המעסיק טען שהוא "גילה את האמת" על העובדת בתקופה הזו, אך בית הדין לא קיבל את טענתו ופסק על 50,000 שקלים פיצויים בגלל הפרת חוק שיויון ההזדמנויות בנוסף למשכורות על התקופה שלאחר חופשת הלידה וגם דמי הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין לתובעת בגלל שהפיטויים נבעו מהריונה, זאת על פי בית הדין.