חוק הביטוח הלאומי מכיר במקרים בהם נגרמת נכות לאדם כתוצאה מנזק שנגרם לו במהלך עבודתו השיגרתית כמחלת מקצוע עליה ניתן לקבל החזרים כספיים בדומה לתאונת עבודה.
על פי ההלכה מבוטח שמוכיח קיום נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי חשיפה לרעש שהוביל לירידה בכושר השמיעה וזאת כתוצאה מעבודתו הממושכת בתנאי עבודה רועשים מעל הממוצע בעוצמה של לא פחות מ85 דציבלים רשאי לבקש הכרה בנכותו כמחלת מקצוע שהיא בגדר פגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי. במידה ונגרם נזק לשמיעה אך לא כאמור בסעיף הרלבנטי הנזק אינו בגדר מחלת מקצוע.
כיצד נגרם הנזק?
הנזק יכול להיגרם במספר סיטואציות, לדוגמא הוא יכול להיגרם כתוצאה מתאונת עבודה שיסודה הוא בפתאומיות של אירוע שניתן לאתרו בזמן. על פי תורת המיקרוטראומה גם שורה של אירועים קטנים יחסית שבכל אחד מהם מתקיים תנאי הפתאומיות אך רק בהצטברות כל האירועים נגרם נזק גם מקרים כאלו מזכים בגימלה בגין מחלת מקצוע. על מנת להוכיח תאונת עבודה כזו עובד מחיוב להוכיח קשר סיבתי וקביעה רפואית כי הנזק נגרם בשל הרעש במקום העבודה.
נזקי שמיעה - יכול להיגרם במסר סיטואציות
הוכחת נזק
במספר פסקי דין ארציים נקבע כי היסודות המשפטיים והעובדתיים הנדרשים להכרה בתאונת עבודה הם קיומה של ראייה המצביעה על נזק לאוזן הפנימית של העובד שהובילה לירידה בכושר השמיעה. קיומה של ראיה זו תלויה בקשר ראייתי סיבתי הנגרם בין חשיפה לרעש לבין הנזק לאוזנו של העובד. על הרעש להיות לפחות בעוצמה של 85 דציבלים ועל העובד לעבוד בעבודה ממושכת בתנאי הרעש האמורים.
מחלת שמיעה כתוצאה ממיקרוטראומה
הוכחת פגיעה כתוצאה ממיקרוטראומה אינה דורשת הוכחת פגיעה כתוצאה מרעש בתדירויות הגבוהות מ 85 צדיבלים. על התובע להוכיח ולספק קביעה רפואית ברורה כי נגרם לו נזק שמיעתי כתוצאה מהרעש והחשיפה הרבה והארוכה לרעש. את התביעות לתאונת עבודה ולמחלת מקצוע מגישים כיום באמצעות עורכי דין לביטוח הלאומי שאמון על טיפול בתביעות שונות אלו. 
.jpg)
