טענת "פרעתי" מול ההוצאה לפועל – משמעותה מצב שבו החוב שבגינו נפתח תיק בהוצאה לפועל – נפרע במלואו, על כן השארת התיק פותח אינה מוצדקת. בעקבות כך יש להגיש לרשם של ההוצאה לפועל בקשת "פרעתי", ולבית המשפט לא תהיינה השגות בנושא זה.
סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל מעגן את טענת הפריעה של החייב, אשר משמעותה מילוי החוב במלואו מול ההוצאה לפועל, והוא יהיה פטור מן החוב בגין כך. ניתן למנות שורה של ביסוס הטענה "פרעתי", גם בהתאם למצב שבו פירעון החוב נעשה לאחר שניתן פסק דין המחייב חייב לשלם את חובו, ובמצב זה, לבית המשפט לא תהיינה עוד השגות בנושא הפריעה או החוב הקודם.
טיעונים המבססים טענת "פרעתי"
שורת הטיעונים עליהם ניתן לבסס את הטענה לפירעון החוב, הם בין היתר העלאת הנושא מול ראש ההוצאה לפועל, ולהראות לו כי פסק הדין כלפי החייב בוצע בחלקו או במלואו. ניתן לטעון גם טענת קיזוז, ובה החייב טוען כי הזוכה הסכים לקזז מן החוב חלק ממנו באופן שהוסכם על שני הצדדים. במקרה זה, ראש ההוצאה לפועל ידון בכך בבית המשפט המוסמך לכך.
ישנה גם אפשרות שבה בית המשפט יעמיד הסכם בין חייב לזוכה, ובו ישנו חיוב שלוב; הזוכה מתחייב לפעולה מסוימת עתידית שכנגד כך יועמד פסק דין עתידי לתשלום החוב עבור פעולה זו. במידה שהזוכה לא קיים את חלקו בהסכם, ינתן פטור לחייב על התמורה.
במקרים מסויימים יכול לקרות שבית המשפט יעמיד הסכם בין חייב לזוכה
כאשר תשלום החוב הופך להיות בלתי הוגן
ניתן לפנות לעורך דין הוצאה לפועל ולבדוק מתי חוב עלול להפוך לבלתי הוגן ביישום על פי נסיבות חדשות. ראש ההוצאה לפועל יכול לגלות סמכות להורות על אי ביצוע של התשלום עקב חוסר הוגנות. זאת, משום שאין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לבטל את החוב – אלא סמכות של בית משפט.
סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל
עם הגשת הטענה "פרעתי" לראש ההוצאה לפועל, החייב הוא בעל נטל ההוכחה להראות כי לא חל עליו עוד חיוב כספי. בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל לעכב את ההליכים כנגד אותו חייב, ולרשום את הטעמים המיוחדים לכך. הוא יכול גם להטיל ערובה להוצאות על החייב או להטיל הוצאות מיוחדות על החייב במידה שהבקשה נדחתה.
אולי תתעניינו גם ב:
.jpg)
