נזק נפשי – הינו נזק גוף לכל עניין ובגינו יכולה להקבע גם נכות, כמו למשל פוסט טראומה או מחלת נפש כל שהיא. מתוך כך, יוצא שניתן לתבוע את חברות הביטוח בנושא נזק נפשי שנגרם כתוצאה מפגיעה בתאונה.
חברות ביטוח שונות נתקלות לצערנו בתביעות ביטוח אודות נזקים נפשיים שנגרמו כתוצאה ממוות מתאונת דרכים, בין אם מדובר על מי שהיה נוכח במקום, או מי שדווח מכלי שני. הנזק הנפשי אינו מובן מאליו, ויש לבחון אותו בכל מקרה מחדש. בית המשפט יבדוק כי אין הנזק של התובע היה יכול להיגרם כתוצאה מהתנהגות רשלנית. מאידך, אילו היה קרוב שהוא נוכח בזירת האירוע, הצפיות אינה מוטלת בספק. בנוסף, זירת האירוע מתרחבת גם מעבר למקום הגיאוגרפי בו קרתה התאונה, והן מעבר לזמן המדויק שבו קרה הנזק.
תופעת פוסט טראומה
תופעת הפוסט טראומה הינה תגובה רגשית המובעת אופן קיצוני לאירוע שאותו חווה הנפגע. תופעה זו חוזרת ומשחזרת את התאונה באובססיביות, גם אם זה באופן של חלימה. התופעה עלולה להתבטא בעצבנות, קשיי שינה, קשיי ריכוז, דיכאונות, חוסר מנוחה ועוד. ניתן לדרג את מידת חומרת הנזק ולפיכך תקבע גם הנכות.
נזקים נפשיים - ההתחשבות היא בעיקר באיך היה האדם לפני התאונה מבחינה נפשית
מה היה מצבו הנפשי של הנפגע לפני התאונה?
מצבו הנפשי של הנפגע ועברו הרפואי לפני התאונה הוא גם אלמנט שבודקים, כדי לשלול את היתכנותה של פגיעת הנפש לפני התאונה, כך שאין התאונה מקור מגובש ויציב לאותה התופעה. מכאן – שאין לתבוע פיצויים בהתאם לזאת. שלילת הטיעון הזה אמורה להיות מגובה במסמכים ובתיעוד עדכני באשר למצבו הכללי של התובע לפני ולאחר התאונה, מסמכים אותם יציג עורך דין בבית המשפט.
התנאים אותם בוחנים
תנאי המבחן לפגיעת נפש משום מוות בתאונת דרכים נחלקים: ראשית, בוחנים את מידת הקרבה של הנפגע אל הקרבן. בוחנים את אותם מקרים שנחשבים לדרגה ראשונה, אם כי בית המשפט העליון הותיר לבחינה בעתיד את ההצדקה להכרה במקרים שאינם מדרגה ראשונה. תנאי שני – התרשמות ישירות מן התאונה – אולם יש פתח להכרה גם להתרשמות מכלי שני. תנאי שלישי – מידת קרבה וזמן לתאונה – כנראה שככל שמתרחקים מאזור התאונה כן ישנו פחות צפי לפגיעה נפשית וכן תנאי רביעי – מידת הפגיעה הנפשית, כפי שיאבחן איש מקצוע.
אולי תתעניינו גם ב:
.jpg)
