מאמר זה מספק סקירה קצרה של תחום לשון הרע במשפט הישראלי, מתי ניתן להגיש תביעת לשון הרע? אילו פרסומים אינם נחשבים לשון הרע? אילו פעולות משפטיות ניתן לנקוט מלבד תביעה בגין לשון הרע?
לשון הרע הינו אמירה בעל פה או בכתב אשר יש בו כדי לפגוע ו/או להשפיל ו/או לעשות לבוז תוך מעשה שנאה או ביזוי כלפי אדם מסויים אשר יש בו כדי לפגוע במשרתו/ מקצועו/ משלח ידו של האדם בכוונת תחילה. על פי חוק לשון הרע איסור זה חל על אדם או תאגיד והעובר על איסור זה למעשה עובר הן עבירה פלילית והן עבירה אזרחית כנגד המפרסם. יודגש כי בהתאם להוראות החוק, לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע בגין דברים שנאמרו על ציבור מסויים אלה באישורו של היועץ המשפטי לממשלה שיידרש לאשר את הגשת כתב האישום.
כללים בדבר הגשת תביעה בגין לשון הרע
על מנת שאמירה מסויימת תחשב כהוצאת דיבה בגינה ניתן להתבוע תביעת לשון הרע נידרש כי האמירה הפוגענית תאמר בקרב חוג מסויים של אנשים. כאן טמון גם ההבדל בדרישות החוק בין ההליך האזרחי להליך הפלילי. בהליך הפלילי נידרש כי אמירה זו תאמר בחוג של שני בני אדם לכל הפחות זולת המושמץ ואילו בהליך האזרחי מספיק כי האמירה תאמר לאדם אחד בלבד זולת המושמץ.
פרוצדורות הליך תביעת לשון הרע
הגשת תביעת לשון הרע- הלכה למעשהבהתאם להוראות החוק, המשפט האזרחי מאפשר תביעת לשון הרע כנגד מוציא הדיבה ללא הוכחת נזק עד לסכום של כ50,000 ₪. תביעה בה הוכח כי האמירה נאמרה תוך כוונת תחילה לפגוע במושמץ ניתן לתבוע עד לסכום של כ100,000 ₪. במידה והוכח כי נגרם נזק למושמץ, לא מגביל החוק את סכום התביעה וניתן לתבוע ללא תקרת סכום מסויים. בפועל חשוב להדגיש כי תביעת לשון הרע מוגשת רק לעיתים רחוקות מאוד.
הגנת לשון הרע
החוק והפסיקה קבעו מספר הגנות בהן יעשה שימוש שנתבע אשר נטען כנגדו כי הוא חטא באמירת לשון הרע כגון – טענת אמת הפרסום, הגנת תום הלב- כאשר הפרסום המשמיץ נעשה לשם הגנה על נושא כשיר /או אישי של המפרסם, כאשר על המפרסם חלה חובה מוסרית ו/או חוקית לפרסם או כאשר המפרסם פרסם דעה אישית על נושא משרה ציבורית בעל תפקיד מהותי.
.jpg)
