הגירה חוקית לקנדה

אלו שלא נולדו בקנדה או שהוריהם אינם קנדים פועלים לקבלתה של אזרחות קנדית בדרך ההגירה. מהגר לקנדה שהשלים את תהליך ההגירה בהצלחה הופך לתושב קבע, ולאחר שלוש שנות תושבות קבע מקבלים את האזרחות הנכספת. תושב קבע הוא גם מי שחי בקנדה 730 יום בתקופה של 5 שנים. תושב קבע רשאי לחיות, לעבוד וללמוד בקנדה. זכויותיהם של תושבי קבע מול אזרחים קנדיים אינן שונות אחת מהשנייה, למעט בדרכון קנדי, זכות הבחירות וחייבים לספק באופן רציף את דרישות תושבות הקבע בכדי לשמר את מעמדם.

מערכת ההגירה לקנדה
בחוק ההגירה הפדראלי לקנדה ישנם למעלה מ- 600 סעיפים. בנוסף לכך ישנן הוראות אופרטיביות המועברות מהמשרד הראשי של CIC  (Citizenship and Immigration Canada)באוטווה לנציגויות הקנדיות בארצות שונות בהן ישנם טיפולים בבקשות הגירה אלו. ל-  CIC אין מחויבות לסייע לפונים בייעוץ משפטי או מקצועי בכל מה שנוגע לסמכותה של ה- CIC, ולכן נדרש ייצוג והכנה של תיק הבקשה לאזרחות קנדית על ידי עורך דין המתמצא בהגשת בקשות אלו.

כיצד מתחילים את תהליך ההגירה לקנדה?
הגשת בקשה להגירה עולה כסף בכל מקרה – ורצוי שלא ליפול למלכודת ה"יהיה בסדר" כאשר מגישים זאת באופן עצמאי. העניין אינו מתמקד בהגשת הטפסים עצמם, אלא שלב הערכת הבקשה המתבצע על ידי קצין ההגירה. לכן נדרש ידע מעמיק בחקיקה, בתקדימים המשפטיים, בתקנות ובנהלים הפנימיים של רשות ההגירה הפדראלית של קנדה.

הבקשה להגירה
את הבקשה לקבלת הויזה יש להגיש במשרדים הקנדיים בה מתגורר המבקש במשך לפחות כשנה באופן חוקי. קיימים גורמים רבים המשפיעים על תהליך הבקשה, לכן אין צפי מדויק לזמן קבלת התשובה לבקשה. ניתן לצמצם דחיות מיותרות בזמנים על ידי היעזרות בייעוץ וקבלת מידע מידי עורך דין המתמצא בנושא.