לאור רפורמת המס משנת 2003, אשר מאופיינת בכך שהקטינה את הכנסות המדינה לעומת הגדלת הנתח שנלקח ממי שיש לו הרבה פחות, נשאלת השאלה מי מוגדר ומי אינו מוגדר כתושב ישראל, לצורכי מס.
אדם שנחשב לתושב ישראל יכול להפיק רווח והכנסה בכל מקום בעולם, ועדיין מדינת ישראל תגבה ממנו מס על ההכנסה – ללא קשר למיקום שבו נתגבשה הכנסה זו. ישנה הגדרה בפקודה אודות "תושב ישראל", כאשר נהוג לבחון זאת על פי מרכז החיים במישור המשפחתי, הכלכלי, החברתי וכולי. שיטת המס כפי שהיא נהוגה בישראל נחשבת ל"פרסונלית". ישנן מלכודות מס שכיחות עבור מי שאינו מנתק את קשר התושבות שלו ממדינת ישראל – לצורכי מס, וזאת – גם אם עשה רילוקיישן.
מלכודות מס אפשריות למי שתושבותו עדיין בישראל
יש צורך להגיש דו"חות שנתיים מול לשכות המס בישראל. יש צורך לדווח ולשלם תשלום חוב בביטוח הלאומי בנוסף לדמי ביטוח ממלכתי. גם אם שיללם מסים אלו בחו"ל, לא יהיה יכול לקזז אותם מדמי הביטוח הלאומי שבישראל. מכאן, שעלול לצמוח מכך כפל קנס בלתי נסלח. ביום ניתוק התושבות, אותו אדם יחויב במס יציאה עבור נכסי נדל"ן או נכסים פיננסיים לפי חלק הרווח היחסי ששייך לישראל עד ליום שנחשב ליום ניתוק התושבות (לא בהכרח יום עזיבתו את הארץ).
ישנן הטבות מס לתושב חוזר
ישנן הטבות מס שניתנות לתושבים חוזרים על הכנסות מנכסים בחו"ל – גם אם נרכשו כשהיה תושב חוץ והמשיך להחזיק בנכסים לאחר שהחזיר תושבות לישראל. זאת, בתנאי שאותו תושב חוץ שמר על תושבות חוץ זו לאורך שלוש שנים לכל הפחות.
בדיקת תושבות לצרכי מס
מי שהקים חברה בחו"לאילו הוקמה חברה בחו"ל, פעילות החברה עלולה להוות מלכודת מס. לפי החוק, במקרים מסוימים חברה בחו"ל שמוחזקת בבעלות תושב ישראל עלולה להתחייב במס גם היא ובנוסף להכנסות של הישראלי היחיד. מכאן, שרצוי להתייעץ עם עורך דין מסים בנושא זה מבעוד מועד.
תושב ישראל – גם ללא מבחן מרכז החיים
גם אם לא בוחנים את מרכז חייו של הנישום מבחינה מהותית, ניתן לבחון שתי זיקות שניתן לסתור גם אותן; החלופה הראשונה היא שהות בחו"ל 183 ימים לפחות לאורך שנת המס. החלופה השניה – שהות בישראל לאורך שלוש שנים לפחות, המסתכמים ב- 425 ימים לפחות מתוכם 30 ימים בשנת המס הרלבנטית.