על פי חוק החברות, אפשר לעשות שימוש במסך ההתאגדות, ולא תמיד לטובת לקוחות החברה, עובדיה, או כל גוף הקשור עמה. בתי המשפט עוסקים בעיקר בפעולות מניפולטיביות של בעלי חברות המנצלים את מסך ההתאגדות כדי לבצע מהלכים עסקיים שבאים על חשבונם של העובדים או בעלי המניות, ופועלים מתוך הנחה שאחריותם האישית מוגבלת ואינם יכולים להיתבע.
ישנם מספר מהלכים נפוצים ביניהם הקמת חברת בת שתפעל בצורה מנותקת לחלוטין מחברת האם, לתת הלוואות לחברה אחרת או משיכת הלוואות בתנאי אשראי, ביצוע מעשי תרמית והברחת נכסים.
ישנם מספר סעיפים שעל פיהם ניתן לקבוע אם מרימים את המסך בחברה:
1) אם נעשה שימוש באישיותה המשפטית של החברה בשביל להונות אדם, לקפח ספקים וכדומה, או לקחת סיכונים גדולים כמו מימון שהחברה לא תוכל להחזיר.
2) אם התקיים תנאי שקבוע בחוק ואם העניין צודק.
3) אם היה יסוד סביר להניח שניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה.
הרמת המסך בדרך כלל מוגשת על ידי התובעים וקשה מאוד בדרך כלל להוכיח אותו. החוק נועד בעיקרון להגן על בעלי החברות שחלקם מנצלים את הפרצות בחוק מבלי לחשוב שאי פעם יש סיכוי שיתפסו.