הזכיינות הינה שיטה שיווקית, ניהולית ועסקית שבה חברה מעניקה לזכיין את הזכות לתקופה מוגבלת כדי להשתמש בסימני המסחר שלה ובשיטות העסקיות תמורת תשלום. תנאי הזיכיון יהיו בהתאם לאופיו של העסק.
בתקופה שבה רשתות גדולות חולשות על השוק ופותחות סניפים במקומות רבים, יש מקום ליזמים רבים שהם גם תאגידים לרכוש את הזכות להשתמש במוניטין שהרשת הגדולה צברה בתמורה לתשלום, ולהשתמש במותג שלה. לכל רשת ישנה שיטת זכיינות שונה. בדרך כלל, התשלום נחלק לשניים: לתשלום חד פעמי לצורך עבור הזכות לשימוש בשם המותג, והתשלומים האחרים הם תשלומים קבועים וחודשיים – כמו דמי תמלוגים או דמי ניהול. כך או כך, זיכיון בתחום ההלבשה אינו דומה לזיכיון בתחום המסעדנות למשל, לתחום ממכר רכבים וכן הלאה.
מודלים אפשריים לזכיינות
היזמות העסקית מתאפשרת גם ללא הקמת עסק מן היסוד; ניתן להיות זכיין בענפי הקמעונאות ולצד זאת גם בתחום שירותי כוחו שירותים פיננסיים למשל. המודל המוכר בזכיינות הוא מודל מצומצם או מודל רחב. על פי המודל המצומצם הזכיין רשאי להפיץ את המוצרים ולהשתמש בלוגו של המזכה ואף להפעיל את פעילותו העסקית ללא קשר לזו של הרשת תוך בניית תוכנית עסקית משלו. המודל הרחב – השיטה האזורית לפחות כפי שהיא נהוגה בישראל מזכה שליטה על אזור מסוים. לפי שיטה זו – הזכיין אף רשאי למכור זכויות לזכייני משנה בתוך אזור פעילותו. 
רכישת זכיינות לעסקים
יתרונות הזכיינות
הזכיינות מרעיפה תועלת הן למזכה והן לזכיין. המזכה מרחיב את פעילותו תוך שהוא קוצר את פרי עמלו מבלי ליטול סיכון עסקי, והזכיין מסיכון והוצאות בחדירה לשוק מנקודת האפס – כלומר – סיכון כלכלי נמוך יותר, גיוס הון ראשוני קל יותר. הצורך המרכזי הוא הסכם טוב והוגן לשני הצדדים במעמד של עורך דין חוזים המתמצא בתחום.
זכיינות בישראל על פי החוק
החוק בישראל עדיין אינו מגדיר באופן בלעדי את דיני הזכיינות, אולם ניתן למצוא הגדרה להסכם הזכיינות בכללי ההגבלים העסקיים משנת התשס"א. לפיזה זכיינות במדינת ישראל הינו חוזה לפיו זכיין ראשי או בעל זיכיון מעניקים לזכיין זכות לשימוש בזיכיון לצורך מטרות שיווק של טובין. בהמשך, מפורטים שלושה תנאים להסכם של זכיינות בישראל. מטרת אלו היא הגנה על שני הצדדים לחוזה.
.jpg)
