הבראת חברה עושה שימוש בנכסיה על מנת לשקם אותה, בניגוד להליך של פשיטת רגל או בהכרזה עליה כחברה חדלת פירעון, שבו העסק נסגר. בשני הליכים אלו מקפיאים הליכים, אולם בשני המקרים מדובר על משמעויות שונות.
חברה שנקלעה לחובות עבור בנקים, ספקים, עובדים וגורמים אחרים והנכסים שברשותה אינם שווים כערך החוב, בוחרת באחד מכמה מסלולים שבפניה. אחד מהם הוא הליך של הבראת חברה – מציאה של משקיע אשר יזרים מכספו כדי לשקם את החברה או כדי לרכוש אותה במסגרת הליך פשרה או הסכם עם הנושים. במצב זה, החברה תגיש באמצעות עורך דין מטעמה צו להקפאת הליכים. משמעותו – שלאורך 9 חודשים הנושים לא יהיו יכולים לפעול נגד החברה כל עוד ישנו הסדר שמוצג לנושים וזוכה לאישורם.
המשך פעילות רציפה
על אף צו הקפאת ההליכים, עדיין החברה מתנהלת כ"עסק חי" בתקופת מתן הצו להקפאת הליכים – כלומר היא ממשיכה את הגבייה מן הלקוחות ולא מפסיקה זאת – אילו היה מדובר על מצב של פירוק החברה. במידה שישנו מי שרואה את עצמו נפגע כתוצאה מן הצו להקפאת הליכים, יכול לפנות לבית המשפט כדי להציג את הטיעונים שלו בנושא ולצורך ביטול מושא הפגיעה. 
הקפאת הליכים לשם הבראת חברה
משמעות צו הקפאת הליכיםהצו להקפאת הליכים – משמעו אי פתיחת הליך נשיה חדש מול החברה או שאין המשכיות להליך נשיה פתוח, בית המשפט יכול לאשר את בקשות הנושים למימוש נכסים רק אם העסק לא מבוטח ומימושו אינו פוגע בתוכנית ההבראה שהחברה תכננה והציגה. כאן במצב זה יכולת מימוש הנכסים תוקפא באופן מוחלט לאורך 9 חודשים. בית המשפט יעניק את צו הקפאת ההליכים רק אם ימצא לנכון שיש סיכוי טוב לחברה לחזור למסלול הרצוי ביחד עם התוכנית שמוצגת, ובוחן אם מדובר על מסווה להליך של פירוק.
מעט על הסדר הנושים
מטרת ההסדר העיקרית היא להביא את החברה למצב בו תשוקם בסופו של תהליך. יש למנות נאמן לתהליך – והוא ילווה את ההליך מתחילתו ועד לסופו, כשהחברה עומדת על רגליה בכוחות עצמה. זהו למעשה שלב שבו מגבשים את הצעת הפשרה בין החברה לנושים או לבין בעלי המניות שלה על ידי הנאמן שפועל במינוי בית המשפט. ההסדר יכלול פטור מערבויות, סיווג נושים לקבוצות לפי אופי החוב ואופן חלוקת הכספים וגם הנכסים.
.jpg)
