פירוק חברה מסמן את תום קיומה ופעילותה של חברה, ופירוק הקשר החוזי שבין החברים לעצמם ולחברה. פירוק חברה יכול להיות מיוחס לחדלות פירעון של החברה וגם לגורמים אחרים שמניעים את מהלך הפירוק.
פירוק חברות הינו הליך מנהלי שלאחריו אין לחברה עוד יכולת קיום, ומשום כך זהו צעד אל – חזור. ישנם שלושה הליכים אפשריים להפקת אותו ההליך: הליך של פירוק מרצון, פירוק חברה על ידי בית משפט או פירוק בפיקוחו של בית המשפט. בית המשפט המחוזי הוא הסמכות הבלעדית עבור הוראת הפירוק. לצורך העניין יש להגיש באמצעות עורך דין חברות בקשה לפירוק חברה, לבית המשפט המחוזי שנמצא באזור השיפוט של המשרד הרשום של החברה, או באזור העיסוק העיקרי. עורך הדין יגיש את הבקשה בשם החברה, השותף בחברה, הכונס הרשמי, נושה של החברה, היועץ המשפטי לממשלה או רשם החברות.
מהות פירוק החברה
פירוק החברה מייצר מצב שבו יש לחלק את הנכסים של החברה לזכאים להם – וחיסול אותה ישות משפטית נפרדת. המימוש של הנכסים והמשאבים שעומדים לרשות החברה יסייעו בכיסוי חלק מן החובות שלה.
מינוי מפרק לחברה - לפעמים תהליך מתבקש
פירוק חברה בידי בית משפט
ישנן ארבע עילות בהן מכיר החוק הישראלי לפירוק של חברה בידי בית משפט: אילו החברה לא התחילה לעסוק בתחומה כשנה לאחר שאוגדה או שהפסיקה פעילות לשנה, אילו התקבלה החלטה מיוחדת על ידי החברה עצמה, חדלות פירעון וגם פירוק מן היושר והצדק. תחילה מוגשת בקשה לפירוק- על ידי נושה או על ידי החברה באמצעות עו"ד. ביהמ"ש ידון בפירוק וימנה מפרק זמני שישמור על נכסי החברה. לאחר מכן ינתן צו הפירוק.
מינוי של מפרק קבוע
לאחר מינויו של מפרק זמני, הנושים לא יכולים יותר לתבוע את החברה או לדרוש את פירעון החוב וכן לא לאכוף את החיוב כלפיהם. פעולות הוצאת הנכסים מן החברות בטלות, ואז כונס הנכסים הרשמי מבצע הערכה בדבר הסיבות לכישלונה הכלכלי של החברה ובמידת הצורך יעמיד חקירה לבדיקת תרמית. השלב הבא הינו העמדת מפרק קבוע בידי בית המשפט שיבצע בפועל את הליך מימוש הנכסים והפירוק.
אולי תתעניינו גם ב:
.jpg)
