שירותי הרווחה בישראל מונים עובדים בתחומי רווחה שונים, כאשר לא מעט פעמים נשמע קום של אזרחים אשר קובלים על התנהלות אותם גורמים מקצועיים המטפלים בעניינם – מקרים שנכללים גם בתחומי הרשלנות המקצועית.
במהלך החיים, רבים נאלצים לפנות לסיוע גורמי מקצוע שונים – גם בתחום הסיוע הסוציאלי, תוך תקווה שאותו סיוע יכול לחסוך לפחות פניות רבות, טרחה וכסף בעתיד. העובד הסוציאלי אמור לדעת כיצד למנוע מצוקות שונות בעתיד וכיצד להקל על אלו הנוכחיות. העובדים הסוציאליים מאתרים גורמי סיכון שונים בסביבתו של אדם ומציעים הליכי שיקום שונים אפשריים. כל עוד העובד הסוציאלי לא עומד באתיקה המקצועית שעליה הוא אמון או משום שלא עמד בחובת הזהירות המקצועית המוטלת עליו. כדי להבחין בין הדקויות ובאחריות לנזקים, יש להתייעץ עם עורך דין רשלנות מקצועית.
כוחו של עובד סוציאלי
כוחו של עובד סוציאלי הוא גדול והתסקירים שממולאים על ידו מקבלים את קולם בבית המשפט. השופטים מטים משקל רב יותר לדעתו של עובד סוציאלי שבדק פיזית את התנאים בהם שרוי אדם מדובר – והעניק חוות דעת או תסקיר שתוצאתם הרת גורל, כמו למשל הרחקת ילד מהורה, המצאת צו הגנה אל מול בעלים שהם כביכול אלימים או ניתוח של משמורות וגם קביעות אימוצים.
רשלנות בקרב בעלי מקצוע
עובד סוציאלי – עובד ציבורעובד סוציאלי הינו עובד ציבור, ולפי סעיף 7א´ בפקודת הנזיקין לא ניתן להגיש תביעה מסוג נזיקין כנגד עובד הציבור, במידה שהוא עשה מעשיו תחת מסגרת עבודתו השלטונית. ההחרגה לכך היא עולה שנעשית ביודעין או בכוונה – אזיי ניתן להגיש תביעה נזיקית, כמו גם במקרה שבו נגרם נזק מסוים למעורבים בטיפול. ליסוד הנפשי ישנו מקום גדול לשלילת חסינותו של עובד סוציאלי. אילו ניתן להוכיח כי עובד סוציאלי פעל ביודעין באדישות בלתי סבירה, הרי שניתן לפנות עם זאת לעורך דין.
נגד מי מפנים את התביעה?
עולה השאלה מן המקרה – כלפי מי להפנות את התביעה – האם כלפי העובדת הסוציאלית או כלפי המדינה – כיון שהוא או היא עובדי ציבור? יש להסב את תשומת הלב למקור המפצה. במידה שמקבלים את התביעה, הפיצוי ניתן מטעם המדינה, כלומר – מטעם משלם המיסים. פעמים רבות, המדינה משלמת – ואילו התביעה עצמה לא משפיעה על עיסוק העובד באופן אישי – וגם על כך יש לתת את הדעת.
.jpg)
