החוק בישראל המתייחס לפקודת הנזיקין קובע כי תקיפה הינה שימוש במתכוון בכוח כנגד גופו של אדם לצורך הכאה, גרימת נזק, הפחדה, במישרין או בעקיפין תוך הטלת פחד על האדם וביצוע המעשים שלא בהסכמת הצד השני.
לפי החוק, ניתן להבין כי לתקיפה 3 יסודות עיקריים הכלולים בה- שימוש בכוח נגד גופו של אדם אחר, ביצוע המעשה מתוך כוונה תחילה, וביצוע המעשה שלא בהסכמת הצד השני או בהשגת הסכמה באמצעות תרמית. אך תקיפה, כיום אינה רק תקיפה של גוף אל גוף, אלא גם תקיפה באמצעות חפץ, או אביזרים שונים למיניהם. עד כאן החוק היבש, אך נשאלת השאלה מה קורה לגבי תביעת תקיפה נגדנו שבוצעה מכורח הנסיבות?
הגנה עצמית- ההגנה הכי טובה היא התקפה
הסיבה הכי מוכרת בה רבים משתמשים כדי להצדיק את מעשה התקיפה שלהם בבתי המשפט, הוא צידוק ההגנה העצמית. לכאורה, אדם אשר מצוי בסכנה, אמור להגיב ולעתים מתוקף הסיטואציה מתרחשת תקיפה שיש בתוכה גם גרימת נזק לאדם אחר. זוהי סיבה טובה בהחלט לתקוף אך היא נמדדת במבחן הסבירות. מה זה אומר? אם מישהו פרץ לביתכם ואיים לדקור אתכם באמצעות סכין ואתם יריתם בו, הרי שהייתה כאן סכנה ממשית לחייכם והשימוש להגנה הוא בהחלט סביר. אך אם מדובר באדם שבטעות הגיע לביתכם ודקרתם אותו בסכין, אפילו שהיה זה מתוך בהלה, ה
הגנה העצמית הזו אינה סבירה.
תקיפה בראי החוק
לא רק שימוש בכוח ואלימות נחשבים לתקיפהעוד דבר שכדאי לדעת הוא שלא רק שימוש באלימות ובכוח כדי להרע לאדם אחר נחשבים לתקיפה. היום בדין כלולות גם עבירות כגון שימוש בכלי כלשהו כנגד רצונו של האדם האחר (למשל ספר שנקמה גוזז את כל שערותיה של הלקוחה שלו), עברות של הטרדה מינית אפילו אם היה מדובר בליטוף או בנשיקה שאינן נחשבות מעשה בכוח, ואפילו איום בתקיפה החל אפילו אם התקיפה לא בוצעה בסופו של דבר.
מה עושים אם הואשמתם בתקיפה?
ראשית כל עליכם לדעת, כי מספיקה הגשת תלונה במשטרה בכדי לדון בחומרה אתכם כתוקפים גם ללא הצגת ראיות משמעותיות. אם האשימו אתכם בתקיפה, מומלץ להצטייד בכמה שיותר ראיות, ולפנות לעורך דין שהתמחותו היא תביעות אלימות ותקיפה.