רשלנות רפואית יכולה להיות שייכת לרופאים – גם עם עריכת הטיפול השגרתי לכאורה אצל רופא השיניים. פניה לעורך דין רשלנות רפואית תאפשר אבחון של אופן הטיפול והתוצאה – והאם ישנו מקום לעילה לתביעת רשלנות רפואית.
הרוב המוחלט של האוכלוסיה – לפחות במדינת ישראל חווה ביקור אצל רופא השיניים. ביקור אצל רופא שיניים הוא מפגש שהרבה ממנו בגדר לא ידוע – מאז שהמטופל פתח את פיו לעיניו של רופא השיניים והטיפול שנעשה בו אינו מדווח או אינו נראה וגלוי לעינו של המטופל ועד לכך שפעמים שונות הרופא המטפל לוקח החלטות בעצמו, מבלי להתייעץ, לשקף ולדווח או להציע פתרונות חלופיים למטופל – גם בזמן אמת. פעמים רבות המטופלים אינם יודעים אם נעשה בהם טיפול טוב או פחות טוב ביחס לאפשרויות, אולם משזה מתגלה – ישנו מקום לפנות לעורך דין לרשלנות רפואית כדי לברר אם יש עילה לתביעה.
רשלנות אופיינית בטיפולי שיניים
ישנן פגיעות שהן נוירולוגיות ונרכשו במהלך עקירת שיניים או יצירת שתלים. זו יכולה להיות פגיעה בשיניים, בלסת ובחלל הפה, ביצוע לקוי של טיפולים פרותטיים לכתרים ולתותבות, ביצוע לקוח של טיפולים אורתודנטים ליישור שיניים ועוד.
ניהול הליך תביעת רשלנות
איך יודעים אם יש עילה לתביעה?ראשית, יש לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית כדי שזה יהיה יכול לתשאל את הלקוח על הלך הטיפול שנעשה; האם הזריק חומר הרדמה, האם נגרם נזק בלתי הפיך, כאבים, צורך בניתוח נוסף, אי מתן טיפול או טיפול יתר, טיפול באופן אחר מן האופן המומלץ ועוד. מבינים מהי רמת הנזק שנוצר ומייצרים תיעוד עדכני שלו ברמת הדיוק האפשרית.
הקשר הסיבתי שבין הטיפול לנזק
איך ניתן להוכיח שאכן הנזק נגרם כתוצאה משיקול דעתו הלקוי של הרופא, מנקיטה בחומרים לא מתאימים, מביצוע כושל או מביצוע של הליך רפואי בעוד שלא הוצעה לו חלופה אפשרית? לעורך הדין כלים להציג את המקרה ככזה על סמך העדויות והראיות.
חובת זהירות שלא ננקטה
על עורך הדין להראות כי הייתה אמורה להינקט חובת הזהירות; שהרופא היה אמור לצפות בעיות אופייניות ואפשריות ולהמנע מהן, להזהיר את המטופל ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר בנושא. יש לבחון את המקרה לאור מבחן הרופא הסביר, ולהבין אם הייתה הפרה של חובת הזהירות.