האמנים המבצעים במדינת ישראל הביאו לידי ביטוי בחוק זכויות מבצעים ומשדרים משנת 1984 את זכויותיהם לקבלת כספי תמלוגים מתחנות שידור כמו רדיו וטלוויזיה שמתנהלות בישראל. באפריל 1996 נוספו לכך תיקוני חקיקה.
מעבר לחוק זכויות יוצרים, ישנו תת ענף נוסף מתחום הקניין הרוחני שנועד להעניק זכויות גם למבצעים של השירים, תוך הענקת זכויות בלעדיות על הביצועים ליצירות. חוק זה, "חוק זכויות מבצעים ושידורים" נחקק בשנת 1984 ומגן משנה זו ואילך על מי שיוצר יצירות ספרותיות, אומנות, מוסיקה – כולל מוסיקה במהלך קטע של משחק, ריקודים ומחול, שירה ו"בכל דרך אחרת". כל זאת לרבות השמעתו בשידור והקלטתו מותנה בהסכמתו של המבצע. המשמעות היא שבעל סרט יעניק את הסכמתו לשידור במדיה החזותית וזמר יעניק הסכמתו לשידור היצירה במדיה הקולית.
אמנת רומא מ- 1961
בשנת 1961 נכרתה אמנת רומא המגנה על זכויות המבצעים ומעניקה למבצע זכות למנוע שימוש בביצוע מסוים אלא אם המבצע נתן את הסכמתו לכך, מה שנוסף על זכויות יוצרים. הוא לא יהיה יכול למנוע מאחרים את ביצוע היצירה, אולם הוא יכול למנוע את השימוש בביצוע שהוא עצמו עשה ביצירה. ניצול היצירה יכול להתבטא על ידי שעתוק, טביעה, שידור והפצה ללא הסכמה.
זכויות יוצרים מוגנות בחוק
ומה עם המדיה הדיגיטאלית?חבר הכנסת מר מאיר שטרית הציע הצעת חוק שמטרתה התאמת חוק זה לעידן הטכנולוגיה הדיגיטאלית המודרנית. השאלה הנשאלת היא האם ההסכמה שנתן המבצע לפני עידן הדיגיטל תקפות בכופן כולל וגורף גם לשימושים דיגיטליים. עדיין לא קיימת התאמה טבועה בחוק לגבי ביצועים שמשודרים במדיה הדיגיטלית וגביית תמלוגים מסודרת – החללים שנוצרו הם לרעת המבצעים וכל שידם מעלה כדי להלחם בכך היא בסיועו של עורך דין זכויות יוצרים שיש לו התמחות בתחום.
תביעה רווחת בתחום הפחות CD ו- DVD
ישנה יוזמה להגשת תביעה משפטית על ידי גורמים שונים ומאוגדים אל מול מדינת ישראל, כדי שבית המשפט יפסוק אודות הפרשנות למילה "קלטת". התביעה מעוניינת כי בכל מקום בחוק שבו מוזכרת המילה "קלטת" תכלול פירוש שעולה בנשימה אחת עם תקליטורי DVD ו- CD. תביעה כזו עשויה לגרור סכומי פיצויים גבוהים מאוד למבצעים, כשאת חלקו של המבצע (שליש) מסך גמול כל הקלטות ישולם על ידי האוצר לידי בעל הזכות.
.jpg)
