לבתי המשפט הדיוניים ישנה הסמכות לפסוק פיצויים עונשיים, אולם אלו נמנעים מכך. זאת על אף שהמעשים וההתנהגויות שהוכחו נמצאו ראויים לגינוי ומהות הפסיקה אמורה להיות אזרחית על פי תכלית העונש.
בבואו לבית המשפט לפסוק פיצויים עבור אדם, הוא יבדוק את רכיב הנזק. זהו רכיב שמעוגן בעוולת הרשלנות והוא משתרע על עקרונות הנזיקין שדורשים צדק מתקן, צדק חלוקתי, הרתעה, פיצויים והשבת המצב לקדמותו. פיצויים עונשיים יפסקו על פי התנהגות המזיק והרצון להרתיעו ולהעניקו, ללא קשר לגובה הנזק. מסיבה זו, לא בכל מקרה בית המשפט יפסוק פיצוי לנפגע משום פיצויים עונשיים. יוצא שישנם מקרים קיצוניים בהם מתרככת הדרישה להוכחת כוונת זדון והעונש יהיה של הרתעה ועונש, בעוד במקרים אחרים שהם חמורים ומעוררי סלידה אין חובה להוכיח כוונת זדון.
על פיצויים עונשיים
המזיק ישלם את הפיצויים העונשיים שנוספים על פיצוי אודות הנזק החומרי שנגרם. יש בכך גם אלמנט של הרתעה וענישה. על פי התפישה העקרונית, הפיצויים הם סעד תרופתי. מטרתם – היא פיצוי האדם אודות הנזק שנגרם לו. על פי דיני נזיקין – מסירים את הנזק שנגרם באמצעות תשלום כספים.

סעד הפיצויים העונשיים בראי בית המשפט
הימנעות מפסיקת פיצויים במקרים חמוריםכאשר בית המשפט בא לדון במקרה, יבדיל זאת לשניים - למקרה בו מתקיימים הליכים פליליים והייתה הרשעה פלילית ובין מקרה שבו אין הרשעה פלילית. כל עוד לא התקיימו הליכים פליליים בתי המשפט סירבו לפסוק פיצויים עונשיים, ואילו הייתה הרשעה פלילית בתי המשפט מבחינים בין תכלית עונשית ובין תכלית הרתעתית שבמשפט הפלילי לעומת המשפט האזרחי, כדי להשיב את המצב לקדמותו.
מקרה חריג וראוי לגינוי לצורך פיצויים עונשיים
מעשי זיוף ושיבוש הליכים משפטיים כדי להסתיר ולטייח ראיות ועובדות שקרו אלו עבירות פליליות שקושרות את המקרה לפלילים גם אם המעשה עצמו לא השתייך למטריית הפלילים. באמצעות עורך דין מתמחה בתחום, ניתן לטעון לפיצויים עונשיים על סמך החרגת המקרה במשפט האזרחי שראוי לגינוי ועומד בקריטריונים שנקבעו על פי הפסיקה בישראל וארצות הברית לפסיקת פיצויים עונשיים.
ניתן לגרור תביעה אזרחית להרשעה בפלילים
כל עוד מדובר על שני תחומי שיפוט אשר יש ביניהם תחומי השקה לא מעטים, יש מקום לבחון באם המקרה המדובר מצדיק טיעונים הקושרים אותו עם המשפט הפלילי והגשת תביעה פלילית. המשמעות היא שניתן יהיה לתבוע פיצויים עונשיים.