ירידה בשמיעה לאחר תאונת עבודה

על מנת שטינטון, או ירידה בשמיעה לא תוכר כתאונת עבודה, יש צורך בקיומם של שלושה סעיפים, על פי סעיף נפרד לחוק ביטוח לאומי 84(א), אשר עוסק בלשון שלילית במקרים בהם נשללת ההכרה בתופעה כתאונת עבודה. ירידה בשמיעה היא תופעה שנמשכת בדרך כלל לאורך ציר של דמן, ואינה מתרחשת בבת- אחת, על- כן יכולת האבחנה בה והקישור בינה לבין סביבת העבודה עלולה להתמשך זמן רב. במידה ואדם ניזוק בשמיעתו כתוצאה מחשיפה לרעש במקום העבודה, ניתן לתבוע שני גורמים: את המוסד לביטוח לאומי ואת המעביד או את חברת הביטוח שביטחה את המעביד בפוליסת ביטוח חבות מעבידים בזמן המקרה.

מהם התנאים להכרה בירידה בשמיעה כתאונת עבודה?
על פי סעיף 84 (א) לחוק ביטוח לאומי הדן בשתי הסוגיות: ירידה בשמיעה וליקוי בשם "טנטון", שלושת התנאים שיכירו בכך כתאונת עבודה אומרים כי כושר השמיעה צריך להיות נמוך בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מן האוזניים, הרעש בעבודה ייחשב למזיק אם עלה על הרעש המותר על פי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] התש"ל 1970, וכן יש להגיש את התביעה לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מזמן שהועדה הרפואית הכירה בעובד כנפגע תאונת עבודה או היום שבו תועד הליקוי לראשונה.

כיצד להגיש את התביעה לביטוח לאומי?
בשל ריבוי מקרי תביעות בנושא זה, חלה על נפגעי שמיעה חובה לעמוד במספר קריטריונים, כמו חובת ההוכחה להראות כי במקום העבודה ישנה חשיפה קבועה לרעש שעולה על 85 דציבלים ולאורך זמן. על- כן, יש למהר ולתעד את מקור הרעש, משום שלזמן יש יכולת לשנות את יסודות התביעה. בכתב התביעה יש לטעון לרמת הפגיעה (מיקרוטראומה, מחלת מקצוע, תאונת עבודה), על כן עורך דין מקצועי שבקיא ברזי תביעות ביטוח לאומי ינהל את הגשת התביעה.

תביעה כנגד מעביד או פוליסת ביטוח חבות מעבידים
האפשרות הנוספת לתביעה היא הגשת התביעה מול מעבידו או הפוליסה המבטחת אותו במקרים אלו. כדי לטעון זאת, חשוב להגיע עם תוצאות של תעודה רפואית ראשונה לנפגעי עבודה כמו גם תעודות רפואיות נוספות, אישורים רפואיים מקופת חולים ומבית חולים שיש להם נגיעה בעניין וכן תוצאות בדיקות וצילומים כדי להוכיח את העניין.