הלנת שכר במגזר הציבורי

הלנת שכר (אי תשלום שכרו של עובד על פי חודש עבודה) הינה עבירה מגזרת העבירות האזרחיות, ופירושה אי תשלום השכר של העובד בזמן המפורש בחוק, או תשלום שהוא מנוגד לחוק הגנת שכר. היות והעבירה הזו נחשבת לאזרחית, היא נידונה בבית הדין לעבודה, במישור האזרחי. משמעות העניין היא שהמעסיק יכול לשלם את המשכורת בשלמותה בשלב מאוחר יותר בחודש הבא, אולם לא יאוחר מה – 9 לחודש, שכן החוק קובע סנקציות למעסיק שהלין שכר למעלה מעשרה ימים. עובד שמעסיקו הלין את שכרו יוכל לפנות לבית הדין לעבודה באמצעות עורך דין ולתבוע אותו.

עיקרי חוק הלנת שכר
היות והחוק מתיר למעסיק לשלם א המשכורת רק עד ה – 10 לחודש הבא לאחרי חודש העבודה, הרי שאם שילמו ב-11 לחודש הבא לצורך העניין יותר לו לתבוע בעניין זה. התביעה תיעשה באמצעות בית הדין לענייני עבודה, ועבור הפיצוי של זמן ההלנה בתוספת הפרשי ההצמדה. בעיקרון ישנו גם מועד התיישנות – טווח הזמן להגשת התביעה הוא תוך שנה מיום שבו היה צריך להיות משולם.

על מה חל חוק ההלנה?
ההלנה חלה לא רק על משכורות עובדים, אלא גם על הלנה של דמי הבראה או הלנת דמי מחלה. בכל מקרה, על המעסיק לשלם את השכר המלא המגיע לעובד ולא את חלקו. תשלום חלק בלבד מתוך סכום המשכורת גם הוא נחשב להלנת שכר, הרי שהוא עלול לפגוע באיכות חייו של העובד.

תנאים סוציאליים לחוזה העסקה
את התנאים הסוציאליים של העובדים ניתן לקשור לחוזה העבודה. תנאים סוציאלים יכולים להיות קרן פנסיה אותה מפריש המעסיק, גמול, ביטוח מנהלים וכן הלאה. את אלו מפרישים מתוך שכר הברוטו של העובד, ישירות אל הגופים הרלבנטיים. מעסיק שלא עושה כן, הרי שגם זה נחשב להלנת שכר.