בשנת 1998 נכנס לתוקפו החוק למניעת הטרדה מינית, אך לאורך השנים החוק היה כמעט בלתי מיושם, דבר הנובע בעיקר מחוסר מודעות בקרב הציבור הישראלי.
נשים רבות סבלו וסובלות מהטרדה מינית, אם זה במקום העבודה, בבילוי, בבתי הספר והאוניברסיטאות, ואף בביתן. בלשון החוק למניעת
הטרדה מינית נכתב: "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו" החוק כמובן נכתב בצורה כזו שהוא נוגע גם לזכרים, אך לכולם ברור מי המגדר אשר סובל בעיקר מהתופעה.
מטרות החוק
מטרת החוק היא בראש ובראשונה להגן על כבודו של האדם ועל חירותו. כמובן שהחוק למניעת הטדרה מינית אמור לקדם את השיוויון בין המינים. לאורך ההיסטוריה נשים רבות סבלו מהטרדה מינית במקום העבודה, אך פחדו להתלונן מחשש שזה יפגע בפרנסתן. פנייה
לעורך דין לפגיעה בזכויות אדם לא תחזיר את הגלגל לאחור, אך בהחלט יכולה להסתיים בפיצוי הולם.
הגדרת חוק
הטרדה מינית על פי החוק, הינה למעשה כל התנהגות בעלת אופי מיני של אדם כלפי אדם אחר שיש בה אופי מיני ונעשתה בכדי לפגוע באדם האחר. החוק קובע שפיצוי על הטרדה מינית יכול להגיע עד ל-50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. אם האדם המותקף בוחר לתבוע בהליך פלילי, האדם המטריד צפוי לעונש של עד שנתיים מאסר. במקרה של התנכלות לאדם המוטרד, העונש הצפוי הוא עד ארבע שנות מאסר, בנוסף לפיצוי הכספי. כמו כן, אדם שנפגע יכול להגיש תביעה עד שלוש שנים מהיום האחרון בו הוטרד, לאחר מכן יכנס לתוקף חוק ההתיישנות.
הטרדה מינית - עד ארבע שנות מאשר במקרה הגרוע
מתי התרחשה הטרדה מינית?
החוק מגדיר מספר מקרים בהם ניתן לקבוע שהתרחשה הטרדה מינית. ביניהם סחיטה באיומים, כאשר המעשה שאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני. בנוסף, ניצול של מטופל בעת טיפול נפשי, מעשים מגונים, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, לתלמיד או לסטודנט, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים ועוד.
הנפוץ ביותר: מקום העבודה
במקום בו יש הבדלי מעמדות, ופרנסתו של האדם המוטרד עומדת על הפרק, הסיכוי שתתרחש בו הטרדה מינית הוא הרה יותר גבוה. החוק למניעת הטרדה מינית דורש שבכל מקום עבודה בו מועסקים למעלה מ-25 עובדים, יקבע תקנון בו יובאו עיקרי החוק. החוק מטיל סנקציות על מעביד שלא עומד בדרישות ולא מפרסם את התקנון מול עובדיו.