רשלנות היא אחת מן העילות שבדיני הנזיקין - ואולי זוהי העוולה המרכזית בהם. הגורם הניזוק יכול לתבוע את הגורם לנזק, אולם כדי לקבל את הפיצוי על התובע להוכיח שורה של קריטריונים שנדרשים ממנו.
מעשה רשלני יכול להיות מעשה בפועל או מחדל של המתרשל, שני מקרים אלו הם מקרים שניתן לטעון כי אדם שעשה או חדל מלעשות אותם פעל שלא כפי שהאדם הסביר היה פועל. הגורם נזק בכך נקרא "מתרשל" – ככל שיכול היה לצפות מראש את הנזק ולא פעל כדי למנוע זאת. החובה למנוע זאת מוטלת על בעל הנכס או על הגורם שהיה מופקד עליו. ישנן תביעות רשלנות מסוגים שונים – רשלנות רפואית, רשלנותו של מעביד, ספקי שירותים, רשויות, בבית הספר ושל בעלי נכסים.
מה ההבדל בין רשלנות פלילית לרשלנות נזיקית?
הרשלנות הנזיקית היא הדרך הנפוצה ביותר כדי לזכות בתביעת נזיקין, בה תובעים ראשי נזק שונים והפיצוי הוא לרוב כספי. יש להראות כי נתקיים נזק וקריטריונים שונים על מנת לזכות בפיצוי. רשלנות פלילית מצריכה יותר מהוכחת עוולת רשלנות בלבד על מנת להטיל את האחריות הפלילית, אלא שנדרשת לכך הוראה על פי חוק.
רשלנות -מהי?
פניה לעורך דין לרשלנות על מנת להגיש תביעת רשלנות מכל סוג, יש לפנות לעורך דין המתמחה בסוג הרשלנות המדוברת. ישנן רשלנויות שנחשבות לבלתי נמנעות, כמו למשל במקרה שבו אדם החליק בשלולית – הרי שאין זה סביר לתבוע את הרשות המקומית המפקחת. מאידך, ישנם מחדלים שיש להם אחראים שניתן להראות ולהוכיח כי המפגע היה יכול להמנע אילו לא הייתה רשלנות מצד בעלי השטח.
הנוסחה שיש לעמוד בה
בעוולת רשלנות יש לעמוד בנוסחה מסוימת על מנת לקבוע באם התקיימה רשלנות מסוימת. הנוסחה בוחנת אם התקיימה כלפי הניזוק חובת הזהירות והאם היא הופרה, וכן – האם כתוצאה מהפרת החובה לזהירות נגרם הנזק. בהתקיים אלו, יש לבדוק האם ישנו קשר סיבתי בין הפרת החובה לזהירות ובין הנזק שנגרם.
האם הכוונה משנה?
עוולת הרשלנות אינה מצריכה כוונה לגרימת נזק, על מנת שתתקיים. גם כשלא הייתה כוונה רעה מעם המזיק לגרום לנזק, די בכך שסטנדרט ההתנהגות המקובל בחברה הופר – ולכך הכוונה ב"אשמה חברתית". נהוג לכנות את מצבו הנפשי של המזיק כמי שנושא ב"משטר אחריות" אולם אין צורך להראות שהייתה כוונה מאחורי המעשה כדי לטעון כי הייתה אחריות.
.jpg)
