פסק דין מאוקטובר 2010 קובע כי החוק מתיר תיקון רטרואקטיבי של חיוב ארנונה אשר נפלה בו טעות. בהמשך להחלטה זו, אזרח לא יהיה יכול להתחמק מתשלום חוב הארנונה משום טעות אצל הרשות המקומית.
שומת ארנונה תהיה מושתת בידי רשויות מקומיות בתחילת השנה, מרגע שאדם מחזיק בנכס שהוא שוכר או בעליו וכשהחזקה על הנכס חוזרת מן השוכר לבעליו וגם כשמסתיים שיפוץ של בניין אשר קיבל פטור כנכס שניזק. יתכן מצב שבו הרשות המקומית מבררת באמצעות סקר נכסים כי שטחו של הנכס גדול או קטן יותר מן השטח אשר נקבע בשומת הארנונה. במקרה זה, היא תמצא לנכון ליצור שומת ארנונה מתוקנת עבור הנכס. היא תתקן את השומה לנכס גם כשיתברר לה כי השימו או השטח של הנכס שונים מאשר שומת הארנונה המקורית.
ממתי תשנה הרשות המקומית את שומת הארנונה?
ישנן מספר אפשרויות שבגינן ניתן לשנות את שומת הארנונה; היא תשנה אותה מיום של התיקון ועד תום השנה, מיום של התיקון במהלך השנה ועד תום השנה, מתחילת השנה שבה התיקון בוצע, שבע שנים לפני המועד של התיקון או יותר משבע שנים לפני מועד התיקון. השינויים נובעים מהשקפת דעתו של הפוסק שבדיון. 
מהו חיוב רטרואקטיבי בארנונה?
חיוב שהוצא במהלך שנת המס
יש להבחין בין שני מקרים: מקרה של הטלת חיוב הארנונה לראשונה על נישום לאורך שנת המס (ולכן אין חיוב ארנונה רטרואקטיבי) או תיקון של חיוב ארנונה שהושת על נישום במהלך שנת המס. זה יהיה חיוב עקב סיבות שונות, ביניהן גם ביטול פטור מארנונה אשר ניתן בעבר אולם אז זהו תיקון למפרע אשר מבקש לשנות את החיובים שהושתו על הנישום בחיוב המקורי.
האם זהו חיוב רטרואקטיבי כדין?
ישנם מקרים בהם בתי המשפט אכן יכשירו את החיוב הרטרואקטיבי לארנונה; זה יחשב לחיוב פסול כשהנטל לסתור אותו מוטל על הצד אשר מבקש להתירו, להבדיל מחיוב ארנונה שהוא רגיל והנטל לסתור אותו אז הוא על כתפיו של הנישום. חיוב רטרואקטיבי תקין יעמוד במבחן הסמכות והסבירות.
האם קיים "אשם תורם"?
התנהלותו של הנישום או פגם בהתנהלותו יכולים לקבוע את האשם התורם שלו בשאלת החיוב הרטרואקטיבי. יכול להיות שהנישום הוסיף שטח לנכסו מבלי לקבל היתר מן הרשות או שהייתה ידיעה אודות אי חיובו בארנונה. כדי להציג אסטרטגיה שתתאים לטיעונו של הנישום, יש ליצור קשר עם עורך דין מסים וארנונה שבקיא ומנוסה בתחום.
.jpg)
