על מנת להפסיק חברה מפעול ולפרק אותה מקיומה, יש לקיים תהליכים נבחרים לצורך כך על פי חוקי מדינת ישראל. כדי לפעול באופן המקובל, יש לערב את בית המשפט, ולהסתייע בעורך דין מיוחד לעניין.
חברה המחליטה לסיים את פעילותה העסקית, ומעוניינת בפירוק על פי חוקי מדינת ישראל, או שלא נותרה בידה ברירה אלא לפרק את החברה לפי רצונם של נושיה או מי מבעלי העניין משום חובות כלכליים – תערוך את התהליך על פי המודל הנבחר וכפי שקובעים חוקי מדינת ישראל. התחלתו של תהליך הפירוק תתבצע מול בית המשפט, עם הגשת הבקשה לסגירת החברה תוך פירוט המניעים. המניעים יכולים להיות רכישת החברה בידי גורם אחר או הכרזה על החברה כחדלת פירעון.
פירוק מרצון
פירוק של חברה מרצון עדיף מתהליך של פירוק משום שכך הורה בית המשפט, אולם אין בכך כדי לבטל את ההגדרה "חברה מפרת חוק" או שהליך זה לא מבטל וגם לא עוצר תהליך של גביה או עיצומים שקיימים בחברה. בתהליך זה, הנושים ממנים את המפרק וגם את ועדת הביקורת. אם לא תהיה התנגדות למינויים אלו הנושא ידון בבית המשפט, ימונה לעניין מפרק קבוע ויחסל את החברה תוך מימוש מוחלט של הנכסים, חיסול עסקי וגם הוצאת צו סופי מבית המשפט. תהליך זה יומלץ לחברות ולעסקים שבעל מניות היחיד הינו גם הדירקטור בחברה, וסילוק הנכסים יכול להתרחש בתוך חצי שנה.
פירוק חברות על פי הדין
סדרי עדיפויות של כונס נכסיםקיימות מספר דרגות בין הנושים המחלקים את הנכסים עם הפירוק. מעמדו של הנושה בתהליך יקבע את מידת זכאותו של הנושה בזמן הפירוק. הנושאים הראשונים במעמדם יזכו לקופת הפירוק הראשונה, ויתכן מצב שבו הנושים הבאים בתור לא יזכו, כיון שקופת הפירוק התרוקנה. סדר העדיפויות יורכב מבעלי זכות קניינית קבועה – הזוכים משעבודים שונים או חובות מובטלים ואחר כך בתור – הוצאות הפירוק, חובות בדין קדימה, כשכר עבודה וגם מסים שונים, חובות של מובטחים בשעבוד צף וחובות רגילים.
המפרק של החברה
פירוק החברות יערך בבית המשפט המחוזי. בית משפט זה ממנה לאחר הדיון ואישור בקשת הפירוק את המפרק אשר יקבל את הנכסים לידיו בנאמנות ויוציא לפועל את תהליך הפירוק. הוא ידון בחוב של הנושים ויגיע עימם להסדרים ולפשרות. הוא ינסה לאתר נכסים של החברה וינהל משא ומתן למכירת הנכסים.
.jpg)
