תיקון 24 לחוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר נקבע כבר בשנת 1958, ומסדיר את עניין שכר השכירים במשק. בין השאר, החוק קובע את המועד האחרון לתשלום השכר, את דרך התשלום לעובד, קצבאות ועוד. תחת חוק זה תוכלו למצוא מהן ההגדרות , מה קורה לשכר העובדים בזמן שחברה מסוימת פושטת רגל או תאגיד מתפרק, פיצויי הלנת שכר ופיצויי פיטורין ועוד. תיקון 24 לחוק הגנת השכר קובע הוראות בשלושה נושאים עיקריים: מבנה תלוש השכר והכללת זכויות רישום העובד, תיעוד שעות העבודה של העובד כאשר נטל התיעוד עובר אל המעביד, ודרכי ניכוי מהשכר והעברת השכר ליעדו.

מבנה תלוש השכר ותיעוד שעות נוספות:
המעביד יידרש לרשום את פרטיהם המלאים הן של העובד והן של המעביד, לרבות מספר עוסק מורשה, ח.פ ועוד וגם תעודת הזיהוי של העובד, לפרט את כל המרכיבים הרלוונטיים לחישוב השכר, והדגש שהושם על כך הוא רישום שעות העבודה בתלוש השכר וזאת באמצעים מכאניים או אלקטרוניים, או שהתלוש ייחתם בידי העובד. כאשר מעביד חולק על השעות הנוספות שאותן עבד כביכול העובד ולא הוכיח שלא עבד, יהיה עליו לשלם עד 15 שעות נוספות בשוע ועד 60 שעות נוספות בחודש.

ניכויים משכר העובד
התיקון לחוק קובע, כי ניכוי שנעשה שלא בהתאם לסעיף 25 לחוק מהווה עבירה פלילית שדינה קנס של 33,650 ₪, ואילו אם בוצע בנסיבות מחמירות יידרש כפל סכום. כמו כן, נוספה להלנת שכר עוד משמעות, והיא אי העברת ניכויי כספים ליעדם תוך 30 יום, כמו למשל קופות גמל. דינו של מי שהלין שכר הוא מאסר לשנתיים או פי חמישה מהכתוב בסעיף 61 (א4) לחוק העונשין, ועומד כיום על סכום של 1,010,000 ₪.

סיוע של עורך דין לענייני עבודה
ישנן דקויות שונות בחוק מפותל זה, שכן למשל עובד לא יוכל לדרוש פיצויי שכר על תשלומים בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות. על מנת לקבל ייעוץ משפטי בנושא, ראוי כי תתייעצו עם עורך דין לדיני עבודה שבקיא בפסקי הדין האחרונים ובתקדימים.