זכאות לדמי מחלה

חוק דמי מחלה – מטרתו להיטיב עם עובד שחלה ואינו כשיר לעבודה בעקבות זאת. אי כשירות זו מביאה לפגיעה בפרנסתו, לתקופה קצרה או ארוכה ככל שתהיה – ובאופן קבוע או זמני. חוסר בכושר עבודה קבוע או זמני חייב להיות מוצדק בפני המוסד המעסיק באופן של הצגת מסמכים רפואיים כנדרש. זאת משום שחובת ההוכחה בדבר המחלה או ההיעדרות שבאה בגינה חלה על העובד או על מי מטעמו. עליו לעשות זאת בתוך שלושת ימי ההיעדרות הראשונים מהעבודה, כמו גם שחלה החובה עליו לדווח מתי ישוב לעבוד.

מהו הנוהל לקבלת דמי מחלה?
הנהלים לתשלום דמי מחלה הם בעצם תקנות 1 ו- 2 לתקנות דמי מחלה התשל"ז 1976. תקנות אלו קובעות על מועד ההודעה בדבר דבר המחלה והאפשרות להיעדרות עתידית ממקום העבודה. על העובד להמציא תעודת מחלה מאת רופא וחתומה בידיו. עובד שיש לו חברות בקופת חולים יוציא תעודת מחלה מטעמה או שאושרה על ידה. במידה והתעורר אצל מעביד ספק מסוים באשר לתוכן תעודת המחלה, הינו זכאי להעמיד את החולה לבדיקה רפואית.

מהי הזכאות לדמי מחלה?
החוק מגדיר באחוזים מהם ההחזרים מטעם הביטוח הלאומי בעבור ימי המחלה שבגינם נעדר ממקום עבודתו. בעבור היום הראשון לא יקבל תשלום כלל, אולם עבור היום השני – הוא כבר זכאי ל37.5% משכרו, וכך גם ביום השלישי להיעדרותו. למן היום הרביעי ואילך, יקבל עד 75% משכר עבודה רגיל.

מהם ימי המחלה אליהם זכאי עובד?
עובד יכול לצבור לזכותו עד 90 ימי מחלה, על פי חישוב של 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש בו עבד. בנוסף לימי מחלה אלו, הוא יוכל לממש גם את ימי החופשה השנתיים המגיעים לו לאחר תום ניצול ימי המחלה. רצוי להתייעץ עם עורך דין לענייני עבודה על מנת להבין באופן מותאם מהם תנאי הזכאות.