פיטורי אשה בהריון הם מוגדים לחוק באופן חד משמעי. חוק עבודת נשים הוא אחד החוקים שמטרתם להגן על קבוצה גדולה של עובדים, חוק זה חוקק מכיוון שלדעת המחוקק לא די בחוקי העבודה הרגילים כדי לתת מענה למצבים שונים
חוק עבודת נשים הוא חוק שתוקן בשנת 1954 ומטרתו הוא לקבוע הוראות להגנת האישה העובדת בין אם במגזר הפרטי ובין אם במגזר העסקי, ציבורי וזאת לצורך הבטחת זכויות נשים בעבודה בכלל ובפרט הסדרת זכויות נשים בהריון. הרקע לחקיקה הוא המטרה להעניק לנשים בחברה מעמד שויוני בלי הבדל מין. מטרתו העיקרית של החוק היא למנוע מצב של אפליה בעבודה בשל מין העובדת וצרכיה השונים.
התיחסות מפלה לעובדת בהריון
אחד הנושאים שהחוק מתייחס אליהם הוא
הפליית עובדת בהריון ופיטורין של אישה בהריון. סעיף 9 של החוק נודע בנושא זה באופן פרטני וענינו בהגבלת פיטורי עובדת בהריון ללא היתר. החוק מביא תפסית עולם חברתית כלכלית שדוגלת בשילובן של נשים בשוק העבודה ללא הגבלות שונות בשל מינן.
פסיקה בתחום זה
בתי המשפט על ערכאותיהם השונים מבטאים רבות את לשון המחוקק בשלל פסקי דין הקשורים לתחום. ההגנה המיוחדת של בית המשפט נובעת בעיקר משתי סיבות, חשש מהיעדרות מוגברת בזמן הריון ו הפקת תועלת פחותה מעבודתה וכתוצאה מכך גרימת נזק כלכלי. בשל סיבות אלו שיכולות להנחות את המעסיק החליט בית המשפט להקנות הגנה מוגברת דרך החוק ובית המשפט לנשים בהריון.
חוק שיוויון זכויות בעבודה
חוק שיוויון זכויות בעבודה משנת 1988 הרחיק וקבע כי גם הריון היא בגדר הורות. בית המשפט במספר פסקי דין העלה בדרגה את מעמדה של אישה בהאיון והחיל גם על הריון את הגדרת ההורות שבסעיף 2 לחוק זה. במידה ונתקלים בהפליה או בפיטורין בשח הריון יש לפנות לעורכי דין שמומחים בתחום זה. כיום יש משרדים ועמותות שונות שנועדו לסייע לנשים שפוטרו או הופלו בשל מינן
.jpg)
