עורכי הדין מחייבים בשכר טרחה לפי השירות אותו הם נותנים ללקוחות ולרוב הם קובעים את התעריף שלהם. למרות זאת, חלה עליהם חובה לקבוע שכר טרחה מידתי, שלא יחרוג מעבר לסכומים המקובלם
לפני מספר שנים קבע הרכב של שלושה שופטים כי שכר הטרחה אותו גובים עורכי דין צריך להיות ראוי ומידתי למקרה, ושלא יחרוג מהסכומים המקובלים על המאמץ שהושקע. ניתן בעיקר דגש על לקוח בעל אופי ציבורי, שממומן מכספי ציבור וכך הוא גם משלם לעורך הדין שמייצג אותו.
בעבר הגיש עו"ד שייצג חברת ביטוח בהליכים משפטיים, עתירה לבית המשפט בבקשה לתשלום של יתרת שכר הטרחה שלו, יתרה שעמדה על פי תצהיריו על סכום של יותר מעשרה מיליון שקלים בגין שירותיו. החברה טענה כי מלוא שכרו שולם (קצת יותר מ-250 אלף דולר).
במקרה זה בית המשפט טעו שצריך להתחשב גם בכוונתם של הצדדים (עורך הדין וחברת הביטוח) גם אם היא לא מובאת בכתב. התצהירים והעדויות של שני הצדדים בנוגע לכוונותיהם בהסכם שכר הטרחה, נוגד את נוסחו של ההסכם ואת לשונו שכן בית המשפט קובע כי חברת הביטוח אינה רשאית לתת בונוסים לעורך הדין אותו שכרה.
שכר טרחה של עו"ד - צריך להיות מידתי וראוי
למרות שחברת הביטוח "חסכה" הרבה כסף בזכות יכולותיו של עורך דינה בבית המשפט, בית המשפט אמר שעורך דין בישראל חייב להיות נאמן ללקוחותיו וששכר הטרחה יהיה מידתי וראוי, וכאמור, שלא יחרוג מהמסגרות המקובלות בדרך כלל.
בנוסף, בית המשפט ציין בפרוטוקול שהסכמי טרחה אשר חורגים, ואינם הוגנים וסבירים, אינם קבילים כשמדובר בגופים שעליהם יש פיקוח ובעלי אופי ציבורי אשר מקור תקציבם השנתי מגיע מהציבור הרחב ומשרד האוצר. מלבד זאת, אם הלקוח הוא לקוח פרטי, ההסכם נערך בפני שני הצדדים אך גם במקרה זה, שכר הטרחה צריך להיות מידתי וראוי.
מי שקרא את הכתבות הללו התעניין גם ב-
.jpg)
