בשנת 2008 אישר שר המשפטים דאז, מר דניאל פרידמן, את התיקון לתקנות של סדר הדין האזרחי. תקנות אלו מתארות הליך מהיר לתביעת שוכרים המסרבים להתפנות מן הנכס, תהליך הקרוי "תביעה לפינוי שוכר".
בזמנים שקדמו לתקנות התביעה לפינוי שוכר, כדי לטפל בשוכרים שהיו מסרבים להתפנות מן הנכס ששכרו על אף הכתוב בחוזה או על אף שפג תוקפו של חוזה שכירות, המשכיר נאלץ לפנות לבית המשפט בהליך בירוקרטי ולהוציא צו שיפוטי שיורה על הפינוי. את הצו היו משיגים באמצעות תהליך תביעה לפינוי. זהו הליך תביעה לכל דבר ועניין, הליך שאורך פרק זמן ממושך לרוב ועל כן אותם שוכרים היו זוכים להיות חוטאים שבעצם נשכרים בזמן החטא, ונהנים מאזלת ידו של בעל הנכס. ההליך החדש תיקן זאת לסדר דין מהיר.
אופן הפינוי של השוכר הסרבן
כדי לפנות שוכר סרבן, יש להתקשר עם עורך דין בתחום הנדל"ן, לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה ביחד עם מסמכים נלווים כמו תצהירי עדות ראשית ומסמכים הרלבנטיים לתביעה כמו חוות דעת, מסמכים שונים ואסמכתאות משפטיות, עדויות ועוד. לאחר הגשת כתב התביעה, יש לקבל את כתב ההגנה בתוך שלושים ימים – לרבות תצהירי עדות ראשית או מסמכים רלבנטיים אחרים לתביעה. 
פינוי שוכר מהיר ויעיל
קביעת מועד לדיון
בית המשפט יקבע את המועד לדיון לאחר 30 יום מן המועד האחרון להגשת כתב ההגנה, כלומר לאחר 60 יום מהגשת כתב התביעה. כאשר לשוכר אין הגנה ממשית, ניתן יהיה להמשיך את הנוהל המהיר ולקבל מאת בית המשפט פסק דין מהיר. צו הפינוי יתקבל עם הדיון הראשון, גם אם לא הייתה הכרעה בנושא כבר בדיון הראשון, הנוהל ימשיך להיות סדר דין מהיר.
מה מכיל כתב התביעה?
כתב התביעה מכיל סעד פינוי, אין לכלול בתביעה לפינוי המושכר סעדים אחרים, לרבות סעדי פיצוי. סעד הפינוי בלבד, הוא סעד שמייצג את מטרת הדיון, ובאמצעותו ניתן לממש את ההליך באופן הזריז והתכליתי ביותר. במידה שישנה תביעה כספית כלפי השוכר, תוגש תביעה נפרדת בנושא.
עוד כתבות בתחום:
.jpg)
