בשלהי שנת 2008 נכנסה לתוקף הרפורמה הצרכנית בנוגע לנושא כרטיסי אשראי בחוק משנת 1986 – "חוק כרטיסי החיוב". הרפורמה מרחיבה את ההגנות העומדות לרשות הלקוחות בעסקאות ששולמו כרטיסי אשראי.
בעסקאות שונות ששולמו בכרטיסי אשראי עלולים להיות מצבים שונים שבהם הלקוח עלול להשאר חשוף לפגיעה כלכלית ולא הוגנת; אלו יכולים להיות שירות שנרכש אך לא סופק או סופק באופן לקוי או שאינו מתאים ויכול להיות שסופק שלא במועד המתאים, ישנם מקרים בהם נעשה שימוש לרעה במספר הכרטיס או בכרטיס עצמו, ישנם מקרים בהם הספק פשט את הרגל או שבעל הכרטיס ביקש להפסיק את הוראת הקבע לתשלום לפי אותו הכרטיס.
במקרים שונים, העסקאות משולמות ובעודן בהליך השילומין מעוניינים לבטלן אולם הלקוח כאן יאלץ לפנות לחסדי חברות האשראי או ספקי השירות.
מה חידשה הרפורמה?
לאחר הרפורמה, נוצרה זכות ללקוחות חברות האשראי – צרכנים וגם בעלי עסקים למיניהם לבטל באופן חד צדדי את העסקה – מה שחברות האשראי היו מתנגדות לו על פי רוב. מכאן, ההשלכות היו רבות גם על אופי ההתקשרות לעסקאות ארוכות טווח, כמו למשל עסקאות התחייבות כובלת לחברות כבלים או סלולאר.
החוק להגנת הצרכן - תומך בתחרותיות
איך מבטלים את העסקה?
על מנת לבטל עסקה, יש צורך לעומד בתנאים מסוימים – תנאים שפועלים בין הלקוח לבין בית העסק, וכן יש צורך לשלוח הודעת ניתוק קודם לספק. ישנן עסקאות בהן מותר לבטל את העסקה בכל זמן, כמו למשל בעסקה מתמשכת, בה מעניקים את פרטי כרטיס האשראי והשירות ניתן אל מול החיוב כל אימת שהעסקה לא מבוטלת. ישנו חוק להגנת הצרכן התומך בתחרותיות שבין ספקים שונים, כאשר חוק זה אוסר על הספק להמשיך לחייב את הלקוח שביקש מרצונו להתנתק (ופעמים רבות לעבור לספק המתחרה).
מקרים של כשל בתמורה
במרבית הפעמים, אין צורך לפנות לעורך דין חוזים לחוזי צרכנות כדי לבטל עסקה, אלא אם הלקוח שילם ממיטב כספו עבור מוצר או שירות שלא רצה או ביקש. במקרים בהם לא קיבל הלקוח את המוצר או שקיבל אותו פגום, וגם אם המוצר לא הגיע כל תקופת מועד האספקה. גם אם המוצר לא סופק במועד משום שהספק הפסיק שירותיו לפני תום מועד האספקה, הלקוח יכול לבטל עסקה. בדרך כלל במקרים בהם עסקה ששולמה בתשלום אחד והספק קיבל מלוא תמורת העסקה לפני בקשת הביטול, הלקוח לא יהיה יכול לבטל זאת יותר.
אולי תתעניינו גם ב:
.jpg)
