חוזה על תנאי הוא תיעוד הבעת רצון הצדדים לפעולה משותפת, באופן שהתנאים להתקיימות אותה פעולה ינוסחו בתוך החוזה. כל עוד התנאי –"המתלה" - אינו קיים, לא יקוים החוזה. זו יכולה להיות פעולה משפטית יומיומית שבה יכול ליטול כל אחד חלק.
במסגרת דיני החוזים, ניתן למצוא בין היתר את סוג החוזה הנפוץ "חוזה על תנאי". החוזה הינו ביטוי לרצון הצדדים – עליו כל אחד מהם חותם. בחוזה יהיו מפורטים על פי רוב מטרות ויעדי החוזה, ויכול גם בראשי תיבות, באופן שמוצא פיתרון לכלל הסוגיות שיכולות לעלות בהמשך דרך. החוק קובע בין היתר את אופן כריתת החוזה, אופן כתיבת החוזה, חובת תום לב, הצעה וקיבול וכן הלאה. ישנם שני סוגים של חוזה על תנאי – "מתלה" ו"מפסיק", עליהם נפרט בהמשך.
מהו חוזה על תנאי מתלה?
סוג זה של חוזה – פירושו כי החוזה הינו תקף ומחייב, ומצוי במצב של קיפאון זמני עד אשר יתקיים התנאי בו תלוי החוזה. אם המתלה לא מתקיים, הרי שאין חוזה. במידה שהצדדים לא הסכימו ביניהם, ממתינים עד שחלף זמן סביר כפי שנסיבות העניין מאפשרות זאת לפי סעיף 29.

התנאים הנכונים לחוזה על תנאי
מניעת הפרת החוזהיש לייצר בטוחה לכך שגם לולא ההפרה – החוזה היה עשוי להתקיים ולכן יש לסכל את הפרת החוזה על ידי מי מן הצדדים. יש לגשת לעורך דין חוזים על מנת להתייעץ בנוגע לסעדים שימנעו את הפרת החוזה על תנאי מתלה, וזאת – אף לפני שהתגשם תנאי המתלה. במידה שאחד מן הצדדים גורם לסיכול תנאי המתלה ולכן החוזה לא נכנס לתוקף, הצד שנפגע יהיה יכול לתבוע פיצויים, וכי הצד המפר לא יהיה יכול להתגונן גם אם יטען כי החוזה לא נכנס לתוקף.
מהו חוזה על תנאי מפסיק?
החוזה שהינו על תנאי מפסיק יכול להכנס לאופרציה מרגע כריתתו – ואין מקפיאים בו אף שלב, אלא אם נתקיים בו התנאי המפסיק. עדיין, זמן החוזה תחום ומוגדר בין שני הצדדים בהסכמה, ואם לא הסכימו בכך על זמן סביר לקיומו, הרי שידובר על תקופת זמן סבירה.