החוק הישראלי והפסיקה מנהיגים עמדה ברורה ונחרצת באשר לזכויותיו של עובד אשר במקום עבודתו התחלפו המעסיקים.
החוק הישראלי מכיר ואף מעודד תופעות של חילופי בעלויות בעסקים הנקלעים לקשיים מסוגים שונים, הדבר מעורר, מעודד ומצמיח את העסקים עצמם וגורם להם לתנופה ופריחה עסקית וכלכלית. אך יחד עם זאת, חשוב לזכור כי בכל מהלך של רכישות עסקים יש להסדיר ולהתייחס ברחל בתך הקטנה לסוגיית העובדים בעסק. העובדים אשר מתפרנסים מעבודתם בעסק צריכים בעיני החוק, וכן גם בעיני ההיגיון והשכל הישר, להיות מנוטרלים ובלתי מושפעים לחלוטין מהליך המסחרי על כל המשתמע מכך, לרבות זכויותיהם לשכר רציף, ותק, זכויות פנסיה, זכויות חוזיות וכיוצא בזה.
התייחסות הפסיקה לסוגיית חילופי מעבידים
עובדות המקרה מדברות על מצב דברים בו עובדת אשר עבדה כעובדת ניקיון במשך תקופת זמן של כארבע שנים. במהלך אותם ארבע שנות עבודתה בחברה התחלפה בעלות העסק למעלה מארבע פעמים. עם סיום עבודתה אצל המעסיק ביקשה לקבל את כלל הזכויות להן היא זכאית ולא קיבלה במרוצת השנים לרבות תשלום בגין שעות נוספות, החזרים בגין אי הפרשה לקרן פנסיה, דמי חגים, החזרי נסיעות ועוד. המעסיק לטענתו טען כי החברה בבעלותו רק חמישה חודשים ואין הוא נדרש לשלם לעובדת את כלל התשלומים להם הייתה זכאית שנים קודם לכן.
זכויות העובדים תמיד גוברות?
עמדות הצדדים להליךהעובדת פנתה לבית הדין לעבודה בתביעה כנגד המעסיק, את תביעתה תמכה העובדת בחוק הגנת השכר אשר קובע כללים ברורים באשר לתשלום מלוא שכרם של עובדים בעת חילופי מעבידים. המעסיק הנתבע טען המעסיק הנתבע כי בעת רכישת החברה על ידה לא קיבלה היא על עצמה את כלל המחויבויות הכספיות של החברה ומשכך אין היא חייבת בתשלום כלשהו המתייחס לתקופה שטרם חמשת חודשי שליטתם בחברה. בנוסף טענה הנתבעת כי השיהוי הרב בו העלתה התובעת את טענותיה למעשה פוגמות בטענות עצמן וכי אין להעלותן עוד.
עמדת בית הדין לעבודה
בית הדין לעבודה, אשר בחן ראשית את החוק להגנת השכר, חוק שמטרתו היא מתן הגנה על רצף הזכויות של עובדים תחת מעסיקים שונים. בית הדין קבע כי אין ממש בטענת הנתבעת לפיה לא נושאת היא באחריות כלשהי באשר לחובותיה הישנים של החברה וזאת משום שלא טרחה היא להודיע לכלל העובדים שמנקודת הזמן בה נקנתה החברה אין היא חייבת בחובות הבעלות הקודמת. בית הדין פסק כי הנתבע ישלם לתובעת את כלל הסכומים להם היא זכאית.
.jpg)
