עורכי דין לייצוג מעסיקים

הקשר שבין עובד למי שמעסיק אותו בנוי על פי חוזה מסוים, עליו ישנה חובה להחתים את כל הצדדים הנוגעים כבר בזמן תחילת העבודה המשותפת. גם במידה ולא נעשה חוזה מסוג זה, עדיין ישנו גיבוי חוקי כמו למשל ההסכמים הקיבוציים או צווי הרחבות בענף. אותם חוזים נועדו להגן על שני הצדדים מפני ניצול או הסגת גבולות במישורים שונים – לרבות הטרדה מינית, גניבה ממעסיק או הלנת שכר, ואלו עוסקים גם באופן מדוקדק באופן שבו ישולם השכר לעובד, או מהן שעות העבודה (וגם המנוחה) המוסכמות או המותרות על פי חוק.

העסקת זרים שלא על פי חוק
העסקתם של עובדים זרים אשר תופסים בשנים האחרונות מקום ניכר בשטח העבודה בישראל – בין אם בעולם הסיעוד, הבניין או החקלאות מחייבת אישור מיוחד מאת משרד הפנים ומשרד התעסוקה, אולם רבים עדיין מחוסרים אישור שכזה מסיבות שונות, על אף שישנם קנסות כבדים המוטלים על העסקתם. עורכי דין רבים פועלים בתחום על מנת שבית המשפט יטפל בכל מקרה בנפרד, כשהתוצאה אינה גורפת, אלא לאחר הפעלת מחשבה.

פיטורין שאינם כדין
כאשר מוכיחים כי פיצויים נעשו שלא כדין, בית המשפט יפסוק על פי המקרה אם לבטל את הפיטורין או שמא להסתפק במתן פיצויים בלבד. פעמים רבות אותו עובד עלול להפסיד פיצויים רבים דווקא משום שלא פנה לעורך דין מטעמו שיעמוד על זכויותיו – שאינן תמיד גלויות לעיני הציבור הרחב.

הטרדה מינית במקום העבודה
מה נחשב להטרדה מינית במסגרת העבודה – האם גם בילוי מחוץ למסגרת העבודה והטרדה מינית נחשב גם הוא להטרדה שקרתה במסגרת עבודה? מטרת החוק היא להעניק לעובדים הגנה – כמישהו שנחשב ל"חלש" או שעלול לספוג יחסי מרות בלתי הוגנים, גם אם זה במישור המיני. באותה נשימה, החוק יעניק גם למעסיקים שהוכח כי הם חפים מפשע את ההגנה מפני אלו המנסים להפליל אותם.